אגרת ט

[תקמ"ז?]

אדברה1 נא שלום למען אחיי ורעיי2 יושבי בשבת3 דק' אושאץ4, ה' עליהם יחיו5 חיים עד העולם6

מודעת זאת בארץ7 הרעש הגדול שבמדינתינו ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע8 בקרוב ועל כן זאת העצה היעוצה9 על פני כל הארץ10, לקיים מ"ש חבי כמעט רגע עד יעבור זעם11 ועת לעשות לה' הפרו תורתך12 כתיב. ובגלל הדבר הזה13 השמרו בנפשותיכם מלהתיצב נגד הקמים עליכם כדי להתפלל במנין מיוחד14. ובה' בטחתי15 שאל יעזבנו16 נצח סלה ועד17, ובקרוב יחזיר העטרה ליושנה18. והנה עד כה ועד כה19 יתנהגו במבצר, כאשר שמתי בפי מוכ"ז, ולא עם מסירה20 ח"ו.

ואודות מה שאמר חיים21 משמי, הנה העיד עדות שקר אשר לא עלתה על לבי22 מעולם, כי אדרבה ואדרבה מוחזקני בו בהשי"ת בתום ויושר לבב23. וגם דמו הנה נדרש24 לדורש דמים25. ומאן דלא שהה לאוניתי' דמלכא דאדום26 כו'. ועל כן על כל דברי האגרת הזאת27 סורו נא מעל אהלו28 והתרחקו ממנו כאשר תאוה נפשכם29, רק לא בדרך מצה ומריבה כי אם להשמיט את עצמכם ממנו ולא לענות כסיל כאולתו30 ולא לדבר עמו מטוב ועד רע31. וגם בבוא ציר נאמן32 מהרי"ס33 לגבות מעות אה"ק תאמרו לו בשמי שלא יקבל ממנו אפי' פרוטה אחת, ועלי לכתוב עליו לרבותינו שבא"י כאשר יתן ה' בב"ב אם לא יתקן המעוות34.

וה' שלום35 ישים עלינו שלום36 כנפש המעתיר

שניאור זלמן במ"ו ברוך נ"י


1) נעתקה מכתי"ק. ונדפסה בבית רבי (יז, א - וכותב שהיא משנת תק"מ). אגרות בעה"ת סי' ד. ס' התולדות אדה"ז ע' קיד. "חסידים ומתנגדים" ע' 296. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת ב. ונמצאת גם בכת"י (323 תל, א – בכותרת: "כפיה"נ [כפי הנראה] משנת תק"מ").

ואם תאריך זה קבלה הוא, נקבלו. ואם מסברא, מסתבר לאחרו לפחות עד שנת תקמ"ב, ויותר מסתבר לאחרו לשנת תקמ"ז. ונימוקיי לזה:

א) מ"ש בתחלת האגרת "הרעש הגדול שבמדינתנו, ועת צרה היא ליעקב ... חבי כמעט רגע עד יעבור זעם" נראה כוונתו להחרמות שהוכרזו בכמה עיירות (נגד הנהגת החסידים וסידור מנינים מיוחדים) בחדשים מנ"א-אלול תקמ"א (נעתקו ב"חסידים ומתנגדים" ע' 101-121); או אלו שהוכרזו בשנת תקמ"ז (נעתקו שם ע' 142-159). לפנ"ז, בין השנים תקל"ב-תקמ"א, לא ידוע לנו על הכרזה מיוחדת במינה, שיהי' אפשר להגדירה כ"רעש הגדול שבמדינתנו".

ב) "ציר נאמן מוהרי"ס" הוא ר' יעקב מסמיליאן, נזכר לראשונה כ"ציר נאמן", באגרת הנ"ל של רבותינו מארה"ק, בד' אדר תקמ"ב. ואין כל הוכחה שבשנת תק"מ כבר הי' "ציר נאמן" (ראה מבוא פרק ג).

ג) ממה שכותב "בבוא ציר נאמן מהרי"ס לגבות מעות אה"ק תאמרו לו בשמי שלא יקבל ממנו אפי' פרוטה אחת", נראה שרבינו הי' כבר אז האחראי הכללי על מעמדות ארה"ק. אמנם זה שייך דוקא אחרי שנת תקמ"ג, ובעיקר אחרי שנת תקמ"ד (ראה מבוא פרק ג). ואם כן מסתבר יותר שמדבר כאן ב"הרעש הגדול שבמדינתינו", שהם הגזירות והחרמות נגד החסידים שבשנת תקמ"ז (ראה לעיל אגרת ח. לקמן אגרת י).

ד) גם מה שכותב בסגנון פסקני אודות ביטול המנין החסידי המיוחד, מורה שלא נכתבה בשנת תקמ"ב, שהרי נשיאותו של רבינו על עדת החסידים התחילה בעיקר בשנת תקמ"ג, כשהתיישב בלאזניא (ראה מבוא פרק ז). על כן מסתבר יותר לקבוע שנכתבה בתקופת שנת תקמ"ז.

ה) לאידך נראה שלא נכתבה אחרי תקמ"ח, שהרי מה שכתב כאן "ועלי לכתוב עליו לרבותינו שבא"י", הרי עיקר הכוונה היא אל הרה"ק מוהרמ"מ מוויטבסק, שנסתלק בבדר"ח אייר תקמ"ח.

2) אדברה . . אחיי ורעיי: ע"פ תהלים קכב, ח.

3) יושבי בשבת: ע"פ ש"ב כג, ח.

4) דק' אושאץ: הסמוכה לשקלוב.

5) ה' עליהם יחיו: ע"פ ישעי' לח, טז.

6) חיים עד העולם: ע"פ תהלים קלג, ג.

7) מודעת זאת בארץ: ע"פ ישעי' יב, ה.

8) ועת צרה היא ליעקב וממנה יושע: ירמי' ל, ז.

9) העצה היעוצה: ע"פ ישעי' יד, כו.

10) על פני כל הארץ: ע"פ בראשית א, כט. ור"ל, שעצה זו היא לא רק לקהלת אושאץ, כי אם לכל ארץ רוסיא.

11) חבי . . זעם: ישעיה כו, כ.

12) עת . . תורתיך: תהלים קיט, קכו. וראה גיטין ס, א.

13) ובגלל הדבר הזה: ע"פ ראה טו, ח.

14) במנין מיוחד: עידוד והתעוררות רבינו על עבודת התפלה בקול ובמתינות – ראה לקמן אגרות י. ע. עא. פ. פא. פה. פו. וביאר רבינו הדברים במענות לחקו"ד שבמאסרים – לקמן אגרות נח (ס"א-יב). עד (מענה לטענה ט).

בכמה אגרות כותב רבינו, שאלו שיתעצלו בזה ידונו בהרחקות וכו' – ראה לעיל אגרת ו. לקמן סז. סח. פב.

ובכמה אגרות מורה רבינו שלא להתפעל מרדיפות המתנגדים נגד המנינים המיוחדים של אנ"ש – ראה לקמן אגרות י. יד.

אמנם באגרת שלפנינו מציע רבינו להתפשר עם המתנגדים בנושא המנינים המיוחדים, וכעין זה לקמן אגרות מו. נד. קג (בסופה).

סיכום הדברים – ראה מבוא פרק ה.

15) ובה' בטחתי: ע"פ תהלים כו, א.

16) שאל יעזבנו: ע"פ מ"א ח, נז.

17) נצח סלה ועד: ע"פ עירובין נד, א.

18) יחזיר העטרה ליושנה: ע"פ יומא סט, ב.

19) עד כה ועד כה: ע"פ מ"א יח, מה.

20) ולא עם מסירה: כלומר, לא להתלונן אל השלטונות, על רדיפות המתנגדים נגד מנין החסידים.

21) חיים: ראה קובץ בית אהרן וישראל (גליון נו ע' קמט, וגליון קלז ע' קסה, שהכוונה כנראה להרב מוואלפא, מו"ה חיים ב"ר קרפיל). ישרון כרך כב ע' תתצד-ה. לקמן סוף אגרת נח.

22) אשר לא עלתה על לבי: ע"פ ירמי' ז, לא. יט, ה. לב, לה.

23) בתום ויושר לבב: ע"פ מ"א ט, ד.

24) דמי הנה נדרש: ע"פ מקץ מב, כב.

25) לדורש דמים: ע"פ תהלים ט, יג. ולפי האמור לעיל, הכוונה למ"ש אודותיו בסוף אגרת נח: "ובקש ממון הרבה, ולפי שלא קבלו אותו לרב ולא נתנו לו מעות כרצונו נהפך לבו לשנוא".

26) לאוניתי' דמלכא דאדום: ב"ב כב, א.

27) האגרת הזאת: ע"פ אסתר ט, כו.

28) סורו נא מעל אהלו: ע"פ קרח טז, כו.

29) כאשר תאוה נפשכם: ע"פ ש"א ב, טז.

30) כסיל כאולתו: ע"פ משלי כו, ד.

31) מטוב ועד רע: ע"פ ויצא לא, כד.

32) ציר נאמן: ע"פ משלי כה, יג.

33) ציר נאמן מהרי"ס: מוה"ר יעקב מסמיליאן. ראה אודותיו מבוא פרק ג.

34) יתקן המעוות: ע"פ קהלת א, טו.

35) וה' שלום: ע"פ שופטים ו, כג-ד.

36) ישים עלינו שלום: ע"פ ברכות נה, ב.


ט) תקמ"ז?; קהלת אושאץ; לא להתייצב נגד הקמים עליהם להתפלל במנין מיוחד. עדות שקר של חיים בשמי