אגרת צא

[אדר ראשון תקס"ז]

[מסירת כח וזכות על הדפסת הטורים בסלאוויטא]

קושט1 אמרי אמת2 ניתנו לכתוב3, על אודות ההסכמות מהגאונים על הדפסת הארבעה טורים שנדפסו בק"ק סלאוויטא, שלא לחזור ולהדפיסם בלי רשיון המביאים לבית הדפוס הנקובים בשמותם4 שם בהסכמות הנ"ל, עד כלות משך זמן המבואר שם5. הנה מודעת זאת6, שהנקובים הנ"ל היו שלוחים ממני חתום מטה, ובכח והרשאה שיש לי מהנקובים הנ"ל, לאחר שחזרה שליחות7 למקומה, הריני מוסר ונותן כל כח וזכות מהסכמות הנ"ל לכבוד הרב המאה"ג המופלג בתורה ויראת ה' היא אוצרו8 בנן של קדושים9 כק"ש מוהר"ר משה שפירא נ"י אב"ד דק"ק הנ"ל, להיות כח ורשות לו לבדו לחזור ולהדפיס הארבעה טורים10 הנ"ל, ולא לזרים אתו11 ח"ו, עד כלות משך זמן12 המבואר בהסכמות הנ"ל. ולראיה באתי על החתום.

היום יום ה' ד' אדר ראשון תקס"ז13

נאום שניאור זלמן באמ"ו מוהר"ר ברוך זללה"ה


1) נדפסה בריש הטורים – סלאוויטא תקע"ה. גנזי נסתרות סי' ט. אגרות בעה"ת סי' קט. אגרות-קודש מהדורת תש"מ אגרת נג.

והיא מסירת כח וזכות אל הרב משה שפירא (הרב ובעל בית הדפוס בסלאוויטא), להדפיס את טורים (ואחר כך גם את הש"ס, כדלקמן אגרת הבאה); וכדלעיל אגרת סו, שבהדפסה הראשונה של הש"ס והטורים בסלאוויטא (בשנים תקס"א-ו), הי' רבינו המוציא לאור, והדפיסם בבית הדפוס של הרב משה שפירא בסלאוויטא. ואילו בהדפסה השניה שלפנינו, מסר לו רבינו את הכח ורשות, לחזור ולהדפיסם בעצמו.

בהעתקת השטר שבראש הטורים שם, הוסיף המדפיס לפניו: "הערה. למען הראות צדקת מפעלי, ותום דרכי, כי ישיתו לב, אל הסכמות הטורים הקודמים הנדפסים פה קהלתינו, והמה בכתובים על שם מדפיסים הקודמים. לכן הנני מעתיק מסירת הכח והזכות אשר השיגה ידי על ספרי טורים, ותהי לי לעד וענתה בי צדקתי נגד עיני העדה פארי הזמן אשר תמכו בידי במחוקק במשענותם, להם אחוה את כל כשרון המעשה, וזאת לפנים בישראל דברי חכמים כדרבונות, עזרת ה' בגבורים, אפיקי מגינים, להחזיק בדק בעלי מדפיסים, ולהרים מכשול מדרך פעמיהם למען צדק להגדיל תורה ולהאדיר. העתק מסירת זכות והכח על הדפסת טורים מהרב הגאון המנוח מלאדי זלל"הה".

ולאחריו: "ולהוסיף אומץ ביתר שאת ויתר עוז, כפל הדברים בעת שנתן לי הכח מש"ס, אז חיבר ש"ס וטורים באמרות צרופות ונכוחות, וכבר הדפסתים על מסכת ברכות הנדפס אצלי בשנת תקס"ח לפ"ק בלשונו ממש [כדלקמן אגרת הבאה]. וזאת לדעת שעוד לא יכלה משך גזירת הסכמות הגאונים הנ"ל עד תום שנת תקפ"ו לפ"ק".

בהעתקת השטר שבגנזי נסתרות שם, נוסף התאריך שלפני החתימה: "ה' ד' אדר ראשון תקס"ז". ולא נתפרש מהיכן העתיק נוסח זה [בראש השטר כתב שם "הסכמה על טורים ומגיני ארץ ותקוני זוהר ותהילים עם פירוש מ"צ ומ"ד לכ' מרדכי בן לאמו"ר הרב מוהר"ר מנחם נחום זצוקל"ה", וכנראה נפל שיבוש בכותרת, מאחר ובתקו"ז (סלאוויטא תקפ"ו) ובתהלים שע"פ מ"צ ומ"ד (סלאוויטא תקצ"ב) נמצאת הסכמת מוהר"מ מטשערנאביל (משנת תקפ"ו) אך אין שם מאומה מרבינו. וראה מ"ש בזה בהערות ובאורים גליון א'יא ע' 149].

אמנם גם בלא הרישום הנ"ל שבגנזי נסתרות, נראה שנכתבה בשנת תקס"ז, שהרי הטורים והש"ס נדפסו בפעם הראשונה בסלאוויטא בשנים תקס"א-ו (כדלעיל אגרת סו), ובאגרות שלפנינו דן בהדפסה השני' שהתחילה בשנת תקס"ח (הדפסת הש"ס); ואם כן נכתבה אחרי סיום ההדפסה הראשונה (תקס"ו), ולפני התחלת ההדפסה השני' (תקס"ח).

2) קושט אמרי אמת: ע"פ משלי כב, כא.

3) ניתנו לכתוב: ע"פ כתובות קב, ב.

4) הנקובים בשמותם: מו"ה מרדכי אחי רבינו, ומו"ה שלום שכנא חתן רבינו, כדלעיל אגרת סו.

5) זמן המבואר שם: כ"ה שנה, שהוא עד שנת תקפ"ו.

6) מודעת זאת: ע"פ ישעי' יב, ה.

7) שחזרה שליחות: ע"פ גטין כד, א. סג, ב.

8) ויראת ה' היא אוצרו: ע"פ ישעי' לג, ו.

9) בנן של קדושים: הרה"ק ר' פנחס מקארעץ.

10) ולהדפיס הארבעה טורים: כפי שרואים משני השטרות שלפנינו, רצה רבינו להדפיס את הטורים תחלה, ואחר כך הסכים להדפיס מיד גם את הש"ס. אמנם המדפיס ר' משה שינה את הסדר, והדפיס מתחלה את הש"ס בשנים תקס"ח-תקע"ג, ואת הטורים בשנים תקע"ה-ז. בנתיים נסתלק רבינו בשנת תקע"ג, ובשנת תקע"ה, כשנגש ר' משה להדפסת הטורים, הדפיס גם את שטר מסירת הזכות וכח, שקיבל מרבינו על הדפסת הטורים בחייו בשנת תקס"ז.

11) ולא לזרים אתו: ע"פ משלי ה, יז.

12) עד כלות משך זמן כו': מזה מוכח דעת רבינו, שגם לאחר שנמכרו הטורים של תקס"א [וכן הש"סים – לקמן אגרת הבאה], נשאר עדיין בידו ה"כח ורשות" מההסכמות של שנת תקס"א, שהוא לבדו יכול לחזור ולהדפיס הש"ס והטורים. וכח זה מוסר כאן אל המדפיס ר' משה מסלאוויטא.

בכח זה (ובכח הסכמות חדשות שקיבל) הדפיס הר"מ את הש"ס ג"פ: תקס"ח; תקע"ז (וגם תקצ"ה). ואת הטורים פעם אחת – בשנת תקע"ה. ובכח זה אף רצה למנוע מהמדפיסים דקאפוסט להדפיס את הש"ס בשנת תקע"ו (ראה בארוכה "מבית הגנזים" פרק נ). ובהמשך לזה אף רצה למנוע אף את הדפסת הש"ס דווילנא-הוראדנא בשנת תקצ"ה. ונתעורר מזה ריב גדול ביניהם, אשר בו חוו דעתם כל גדולי רבני ישראל בזמן ההוא, אלו להתיר ואלו לאסור.

הצ"צ (חיו"ד סי' קצה. חי' ב"ב דף ח, ב) היה מן המתירים, וסובר שאין שום כח לההסכמות – אחרי שנמכרו הספרים. וזהו לכאורה דלא כמשמע מדעת אדמו"ר הזקן כאן. ודעת המהרי"ל (אחיו של רבינו) נתבארה בתשובותיו שבשארית יהודה חיו"ד סי' יב; לט.

13) היום יום ה' ד' אדר ראשון תקס"ז: תאריך זה מופיע רק בגנזי נסתרות. וראה לעיל בשוה"ג.


צא) אד"ר תקס"ז; מוהר"מ שפירא מסלאוויטא; מסירת כח להדפסת הטורים