אגרת צד

[תקנ"ז-תקס"ט]

ב"ה1

רוב שלום לאה' ידיד נפשי ה"ה וכו' כבוד מ' משה נ"י

מכתבו הארוך לאדומו"ר שי' וגם אלינו נתקבל לנכון, ודברתי בזה עם כאדומו"ר שי', והנה קצרן של דברים.

היות ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא, כידוע הנהגתו בקדש שמאל דוחה וימין מקרבת2 את אשר קרבת אלקים יחפץ3, להורות להם הדרך ילכו בה4 ודרך ישרה שיבור לו5, עפ"י תורה אור ודרך חיים6 הם למוצאיהם7 כל חד וחד לפום שיעורא דילי'8 ולפום שכלו ודרכו ושרשו, כמבו' בהקדמת לקוטי אמרים יעו"ש9, אשר לכל אחד ואחד מישראל יש לו דרך פרטית לא ראי זה וכו', וע"ז נאמר10 איש אשר רוח בו, שיכול להלוך נגד רוחו של כאו"א11. הגם שלעיקר הדינא קסבר שלא רבים יחכמון בהנהגה הנ"ל, ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו, ולפעמים יתחלפו אורחותיו וכו', ומה גם מאמ'12 בראתי לו תורה תבלין, וכל הדברים ארוכים. אעפ"כ מחמת טעם זה לא נחית לדקדוקא כשארי הגדולים אשר בארץ, מטעמם ונימוקם מהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו, וכאשר יפרש שיחי בנו ידידי מוכ"ז שי'.

בכן אל יפול לבו13 דמעל' ח"ו, אשר מחמת זה בבואו יהי' איזה שינוי בהתקרבות ח"ו, חלילה אל יעלה בלבו שום חשש ונדנוד, כי בודאי לא ימנע טוב14 מאתו בכל אשר יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים15, וזה תלוי בחפץ דמעלתו וד"ל. וגם אני הנני לקרבו כפי יכולתינו, להיות הדבור של חבה מצוי בינינו.

את כל זאת הודעתי נאמנה ושלום, כנפשו ונפש ידידו דורש שלומו מלב ונפש

אהרן סגל


1) נדפסה מתצלום גוכת"י ב"מבית הגנזים" פרק ב. העתקתו – מגדל עז ע' תרכט.

והוא מענה שהשיב רבינו אל אחד מחסידיו, מוה"ר משה, על ידי אחד מגדולי תלמידיו, היושב בשבת תחכמוני, רבי אהרן הלוי מסטאראשעלע (בעל עבודת הלוי, ושער היחוד והאמונה ועוד), והוא רשם את המענה באגרת שלפנינו.

החסיד הנזכר היה משך זמן אצל רבינו הזקן, ואחר כך נסע ללמוד דרך ה' אצל אחד משאר האדמו"רים תלמידי המגיד ממעזריטש. אחר כך נמשכה נפשו לאור כי טוב שאצל רבינו הזקן, אלא שהיה ירא בעצמו, שמא אחרי שעזב את רבינו הזקן ונסע לאחד משאר האדמו"רים, לא יאבה רבינו הזקן לקבלו.

החסיד כתב את כל זה אל כ"ק אדמו"ר הזקן, וגם אל תלמידו רבי אהרן הלוי.

רבי אהרן דיבר בזה עם רבינו הזקן, ואת מענה רבינו הזקן כתב באגרת שלפנינו, אשר "ידוע לכל דרכו בקדש, לא להקפיד על הנוסע לזולתו, וגם לא להשתדל שיסעו אליו דוקא", שאין דרכו לדקדק "כשארי הגדולים אשר בארץ, מטעמם ונימוקם כהתקשרות וכדומה לזה, אין זה דרך אתו ח"ו ורחוק מדרכו", וכל מעיינו הוא רק "ימין מקרבת את אשר קרבת אלקים יחפץ, להורות להם הדרך ילכו בה ודרך ישרה שיבור לו ... ליתן עצות בנפשו של כל אחד ואחד השייך לו".

מזה שמציין כאן אל הקדמת התניא (שנדפס בתקנ"ז), נראה שהאגרת נכתבה אחרי שנת תקנ"ז. ולא יאוחר משנת תקס"ט, שהרי מוהר"א מסטאראשעלע שהה אצל רבינו בלאדי רק עד שנת תקס"ט, כמסופר בבית רבי (סז, ב).

2) שמאל . . מקרבת: סוטה מז, א.

3) קרבת אלקים יחפץ: ע"פ ישעי' נח, ב.

4) הדרך ילכו בה: ע"פ יתרו יח, כ.

5) ודרך ישרה שיבור לו: ע"פ אבות פ"ב מ"א.

6) תורה אור ודרך חיים: ע"פ משלי ו, כג.

7) חיים הם למוצאיהם: ע"פ משלי ד, כב.

8) לפום שיעורא דילי': זח"א קג, ב.

9) בהקדמת לק"א: לעיל אגרת מז.

10) איש אשר רוח בו: פנחס כז, יח.

11) שיכול . . כל אחד ואחד: ספרי פנחס פסקא קמ.

12) בראתי לו תורה תבלין: קידושין ל, ב.

13) אל יפול לבו: ע"פ ש"א יז, לב.

14) לא ימנע טוב: ע"פ תהלים פד, יב.

15) יחפוץ בקרבתו קרבת אלקים: ע"פ ישעי' נח, ב.


צד) תקנ"ז-סט; למו"ה משה; מוהר"א מסטאראשעלע בשם רבינו, לחסיד שנסע לצדיק אחר