נספח 22

[תקנ"ח]

אהובי1 אחי

בטרם תחיל האר"ש פי מגיד וחוזר ומגיד, ואעידה בי את אלקי השמים ואלקי הארץ, כי מעולם חפצתי צדקו ולבי לא זז מחבבו אף חובב בתוונא דלבאי, ככחי אז כן כחי עתה, מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה...

ואדבר איזה דברים ההכרחיים, אפס קצהו ... וכשאני לעצמי לא מצאתי לי קורת רוח ממה דעייל כת"ר חמה בנרתיקה, דהיינו להלביש דברי אדמו"ר הקדוש ממעזריטש, שהן המה דבר הרה"ק הבעש"ט, בתוך דברי קדוש האר"י ז"ל, הגם שהכל הולך אל מקום אחד, לשון תורה לחוד ולשון חכמים לחוד...

וקא חזינא לספר הבינונים שהדפיס כת"ר, ולא מצאתי בו תועלת כל כך להצלת נפשות, כי המה מלומדים ברוב עצות במצות אנשים מלומדה, גמרא גמור זמורתא תהא, קשה עתיקא, ולפי [ע]רך המקבלים שיספיק להם ניצוץ אחד והוא מתחלק לכמה טעמים, כי כך הוא דרכה של תורה, וריבוי השמן בנר הוא ח"ו סבה לכבותו, ויצרו של אדם מתגבר עליו בכל יום יביע אומר ראה זה דבר חדש הוא בחכמה ובתבונה ובדעת, ולבו בל עמו וחסר לב הוא בבל יבין ... וכן הי' מנהג רבותינו, היו נשמרים ונזהרים מאוד בדבריהם שלא להשמיע לרוב החסידים, ורובם ככולם, כי אם בדרך מוסר ולהכניסם בברית אמונת חכמים ... ועל הכלל חסידים די להם באמונת חכמים ושיכירו חסרונם.

וחס אנכי על זרעי' דאבא, ה"ה בנו המופלג הוותיק מו"ה דוב בער, לאשר כת"ר הכניס אותו בנסיון גדול, כאני' בלב ים, שצריך פרקליטין גדולים להנצל ממצודת הגאוה והגדלות ... וכת"ר הכניס בנו בזה, והוא עדיין רך בשנים וכלי מלחמה אין לו, ואיה רחמי האב על הבן. וכל שכן אחרים קטני האיכות ורבי הכמות אשר בכל עיר ועיר, המה אשר נקראו ראשי מנינים, ללמדם ספר הבינונים, חוששני עליהם לנצח לא יראו אור בהיר בשחקים האמת והיושר.

כתבתי לאחי שיעמוד איש אחד בעזרו להקל מעליו איזה דבר, כוונתי היתה שיהי' האיש ההוא זקן ורגיל ומכיר ערכו, ושלא ידבר כי אם דברים פשוטים, ועכ"ז שכת"ר ישים עיניו ולבו עליו שלא ירום ויגבה לבו ח"ו ... ואל יהי' דבר זה קל בעיני כת"ר, כי עמדתי עליו לא יום ולא יומים ולא עשור, זאת חקרנוה.

ואני הנני כותב אגרת לכל המדינה בתוקף יד ה' החזקה ע"ד האמת והשלום2. ומראוי שכת"ר ממני יראה וכן יעשה, בכדי שיהיו דברינו בסגנון אחד עולים, ולה' הישועה ... אהובי אחי כבר יצאתי מגדרי ונדרשתי לאשר לא שאלוני, כי האהבה מקלקלת השורה, ומהראוי שכת"ר יתן דעתו לכל אשר אמרתי, כי בעז"ה הרבה למדתי מרבותי, גדולה שמושה ששמשתי, כל ימי גדלתי בין החכמים ומאוירא דא"י קא רבינא, כדאי הוא כת"ר שישמיעהו השי"ת פלא יועץ עצת ה' על ידי ממקום קדוש.

נאום אברהם בלא"א מו"ה אלכסנדר כ"ץ זללה"ה


1) נדפסה בלקוטי אמרים ח"ב אגרת לז. אגרות בעל התניא סי' נח – בתאריך תקנ"ז. והיא אגרת מוהר"א מקאליסק, אל רבינו. מהתוכן נראה, שהתניא הנזכר כאן הגיע לידיו במשך שנת תקנ"ז, ואת האגרת שלפנינו כתב בתקנ"ח. ורבינו מזכירה פעמיים באגרת פט "כתב אלי מזה רק פעם אחת לבד בשנת תקנ"ח ... כמו שכתב במכתבו דשנת תקנ"ח".

2) ע"ד האמת והשלום: היא האגרת הבאה.


22) תקנ"ח; מוהר"א מקאליסק לרבינו; ביקורת על ס' התניא, ומינוי משפיעים, ודי באמונת חכמים