ספריית חב"ד ליובאוויטש

ל ב

וכמ"ש בד"ה בשלח פרעה. בענין קליפה קדמה לפרי כו' ע"ש לכן ע"י קיום המצוה בשלש שנים דערלה עי"ז אח"כ פריו קדש כו' וכעין מ"ש ברבות בראשית פי"א ע"פ אשר ברא אלקים לעשות כל מה שנברא בשי"ב צריכים עשייה כו' דהיינו לתקן ע"ש. ועד"ז הוא מה שיחזקאל כשראה את המרכבה הקדושה כתיב וארא והנה רוח סערה כו' ענן גדול ואש כו' (וע' זח"ב ויקהל דף ר"ג ע"א. ובפ' יתרו דס"ט ע"ב בענין מתוך הסנה. ורזא דא מי יתן טהור מטמא כו' ע"ש ובספר עה"ק חלק רביעי פי"ט ובשל"ה דקט"ז רע"ב ודקל"ט ע"ב בד"ה ומברך המבדיל כו':

ד ובשנה החמישית תאכלו את פריו להוסיף לכם תבואתו כו'. בספר ש"א שער ה' פי' שאז הוא בבחי' ה' אחרונה דשם הוי' וזהו ובשנה החמישית כו' והיינו כי בחי' מלכות נקראת לפעמים בשם דלי"ת ופעמים בשם ה' וזהו ענין יהודה שיש בו ד' וה' כו' (כמ"ש הרמ"ז ר"פ ויקרא וע' זח"ג חקת ק"פ ע"ב בענין ה' ד' הוות) ויש לבאר כאן עפמ"ש הרמ"ז פ' וירא שם דבשנה הרביעית מקבלת משני שלישים של תפארת דהיינו עד החזה כו' ואז נקראת דלת שמקבלת מד' בחי' תנה"י אבל בשנה החמישית מקבלת גם משליש העליון של תפארת. ואזי היא בחי' ה' ועמ"ש מענין זה בביאור ע"פ ושמתי כדכד שמשותיך בסופו. וביאור ענין שלישין אלו שבתפארת הענין כי המדה ת"ת עד"מ באדם למטה יש בה חב"ד חג"ת נה"י. חב"ד הוא השכל והשגה למה יתפאר עד"מ כדי שישבחו ויכירו תפארתו וגדלו והתפארות שבלבו להתפאר הוא העצם חג"ת שבה. ונה"י הוא ההתפשטות שעושה מעשה להתפאר כענין בהראותו את עושר כבוד מלכותו ואת יקר תפארת גדולתו או מדבר דבורים שבהם יוכלו אחרים להכיר שבחו הרי המעשה או הדבורים שהכוונה בהם להתפאר מבחי' נה"י שבו לבר מגופא ואינו ערוך לעצמיות המדה. או י"ל באופן אחר כמו עד"מ שיש התפארות מן עשייה שהתפארות הלז הוא מדבר שחוצה לו ונפרד מעצמיות כמו התפארות שיפואר וישובח במעשיו שיעשה כלי נאה וציור נאה שיכירו כח הפועל וישבחוהו הרי עיקר השבח בו מצד הכלי ויופי מלאכתה וה"ז רחוק מאד מתפארת ושבח עצמיות הפועל שהרי אין זה שבח אלא מה שיכול לעשות כמה כלים נאים והכלי הוא מובדל ממנו שאינו אלא התפשטות מכחו אבל כשישבחוהו בדבר שמעצמותו כגון שישבחו ויפארו את קולו שהוא ערב מאד תאיר ביותר עצמות מדת התפארות בזה ממה שיפארו וישבחו את מכתבו וציורו וכדומה וכן כששיבחו את גופו ובשרו שהם יפים מאד. ומכש"כ כשיפארו את חב"ד שלו כל שהשבח והתפארת בדבר קרוב אל עצמותו תתעורר ביותר עצמות המדה וכל שהתפארת בדבר רחוק יותר מעצמותו יהיה יותר מבחי' נה"י שבו. ועד"ז י"ל פי' ומבחר שלישיו דפרעה טבעו בים סוף כו' היינו גם שליש העליון חב"ד שבו כמ"ש במ"א. ומובן למשכיל שהמדה ת"ת אינה מהות מדה ממש כשאר המדות שהם עצם המשכת דבר מה כמו חסדים או גבורות אבל התפארת היא מדה כוללת שישנה בכל המדות שאינה רק ענין הכוונה והתועלת בכל מדה למה תימשך ולאיזה צורך כמו להשפיע חסד כדי שיכיר המקבל טובו וחסדו ה"ז ת"ת שבחסד וכן ת"ת שבחכמה הכוונה בהשפעת השכל כדי שיכירו חכמתו ואפילו לרצון ישנה מדת תפארת למה ירצה כך וכמש"ל בענין נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים (ועיין בש"א שער ה'). ועד"מ זה יובן הנמשל למעלה. שבחי' תפארת גדולתו ית' שבאצי' שייך בה ג"כ ג' שלישין היינו שהדבור עליון מדת מלכותו ית' מקבל תחלה רק משליש התחתון של תפארת כי מה שיוכל להתגלות בדבור להנבראים הוא הבחי' היותר תחתונה מיקר תפארת גדולתו ית' וכמאמר תתברך בשמים ממעל ועל הארץ מתחת על כל שבח מעשה ידיך כו' יפארוך סלה. שכל העולמות