קה

כך נעשי' בחי' לבוש למדות, והוא ענין לאה שמקבלת מיעקב לאחר שנשא אותה כו' שהן בבחי' דכר ונוק' כידוע וד"ל.

אך מעתה יש להבין מ"ש כי שנואה לאה אחר שנשא אותה מאחר שהוא בחי' גילוי המח' שמקבל מן המדות שאז אינה בהעלם כו'. אמנם הענין הוא דעיקר הטעם בשנאת לאה להיות שהוא בבחי' תענוג תמידי שנפסק בה האהבה ונהפך מתענוג לצער גם במשפיע, כנראה בחוש שכל תענוג תמידי באיזה דבר מה לבסוף יהפך מאהבה לשנאה כמו הוקר36 רגלך מבית רעיך פן תשבענו והקאותו כו' וכה"ג, ומבואר למעלה בפי' לאה ל' נלאה כו' וזהו בין בהיות המח' בחי' מקבל מעצם החו"ב דזיוגייהו תדיר כו' בין בהיותה בחי' מקבל מן המדות דיעקב הרי היא משוטטת בכל רגע כו', וזהו דזיווג יעקב ולאה בחול (וגם בזמן הגלות שנק' שינה אין המח' דבחי' לאה פנימית*36 כמ"ש אני37 ישינה ולבי ער קול דודי דופק כו'). וזהו וירא ה' כי שנואה לאה ויפתח את רחמה להוליד ששה38 בנים שהן ששה מדות חג"ת כו', כי עיקר תולדות המדות הוא מן המח' דוקא שהרי כאשר לא יחשוב אדם בדבר מה הרי לא יתפעל ממנו כלל אם באהבה או ביראה ופחד כמ"ש במ"א. וז"ש ששם39 עלו שבטים שבטי י"ה שיש ב' מיני מדות, א' שנולדים מבחי' בינה כנ"ל והן התהוות המדות מעיקר מציאותן כמשל התינוק שמדותיו מתגדלי' ע"י גידול השכל כנ"ל, והב' בחי' מדות שנולדים בהתפעלות לחוץ אך שיש מציאותן כבר בלב כמו להתפעל באהבה לאוצר נחמד ומאכל טוב וכה"ג שאין זה רק כאשר יעמיק מחשבתו בהאוצר והמאכל ואם לאו לא יתפעל כלל כו'. וז"ש ולאה ילדה ששה בנים אחר שמקבלת מן המדות דיעקב והן שבטים דבריאה עולם המח' כו'. ויעקב לא השיג בשורש לאה בבינה אם הבנים ע"כ אמר אעבדך ז' שנים ברחל שהי' סבור שהתולדה מהעלם אל הגילוי אינו אלא ע"י רחל בחי' הדיבור כו'. וז"ש בנשואי לאה ויהי40 בבוקר והנה היא לאה שלא הי' יודע בה כלל מפני שהיתה למעלה ממדרגתו וע"כ נשאת לו באופן שלא ידע בה כלל כי היא למעלה מבחי' הדעת דיעקב ע"כ לא באה אליו בזיווג ויחוד רק בבחי' שלמעלה מן הדעת דוקא היפוך יחוד יעקב ורחל שהוא ע"י הדעת דוקא כמו ואדם41 ידע כו' וד"ל.

ומעתה יש להבין בענין מ"ש ורחל היתה יפ"ת וכן מ"ש בשרה ורבקה יפ"ת, ותחילה יש להקדים כלל א' אשר כל סיפורי מעשיות שבכל ספר הזה שהוא ספר בראשית הוא בבחי' מדריגה עליונה הרבה מכל הספרים האחרים כמו


36) הוקר רגלך . . פן תשבענו והקאותו: משלי כה, יז. שם, טז.

*36) פנימית: בכת"י ב: פנוי"ה.

37) אני ישינה ולבי ער: שה"ש ה, ב.

38) ששה בנים . . חג"ת: ראה גם לקו"ת להאריז"ל פ' ויצא שם.

39) ששם עלו שבטים שבטי י"ה: תהלים קכד, ב.

40) ויהי בבוקר והנה היא לאה: ויצא כט, כה.

41) ואדם ידע: בראשית ד, א.