קיא

הנוק' שנק' רחל עקרת הבית כידוע, והיינו שנאלמה לפני גוזזי' בהיות שמקבלי' בבחי' הפירוד, משא"כ בלי גזיזה הרי השערות טפלים ובטלים לגבי הרחל כו', וכמו בימי שלמה ודוד שהיו כל אומה"ע נכנעים מאוד תחת מל' ישראל ומביאים מנחה ומסייעים כו', אבל בזמן הגלות אומרים ידינו93 רמה כו' כוחי ועוצם ידי כו' לי יאורי כו' וכה"ג. ונמצא שבחי' המל' נמשל לרחל ע"ש השערות.

וכך יובן למעלה בכמה מיני מדריגות אורות עליונים שנק' צאן94 כמו צאינה וראינה בנות ציון כו', והוא עיקר ענין בחי' יעקב שהי' רועה צאן דוקא, שהרי אברהם95 ויצחק הי' להם גם בקר וחמורים ואתונות וגמלים ויעקב לא הי' לו רק צאן (ומ"ש ויהי96 לי שור וחמור כו' זהו לאחר שנתעשר מן ריבוי הצאן כו'), וכל עבודתו הי' לרבות צאן בתחבולות שונות כמו ליחמנה97 במקלות כו' כמבואר בפ' והי' משגיח עליהם במאכל מרעה ולהשקותם ברהטים כו' בטיב ההשגחה יותר מהכל כמבואר בפ', שהרי לא נזכר עבודה תמה כזו בצאן באברהם ויצחק רק ביעקב לבדו כו'. והענין הוא לפי ששורש יעקב הוא מבחי' התיקון שהוא רק בחי' ההתכללות דחו"ג בכל מיני אופני התכללות, והוא ענין עקודים98 נקודים ברודים וטלואים כו', להיות שרש בחי' יעקב99 הוא ממדת הרחמים שהרחמים הוא עיקר בחי' התיקון בהתכללות דחו"ג כו', כי הנה גם שחו"ג עצמן הוא כלול כ"א מזולתו כידוע שחסד כלול מן הגבו' ונק' גבורה שבחסד וכן חסד שבגבורה כו', כמ"כ יש ריבוי פרטי התכללות כמו נצח שבגבורה שבחסד עד הוד שבחסד שבגבורה וכה"ג, מ"מ אין כל אלה בחי' התכללות אמיתית שהרי כל מה שמתחלק החסד לפרטי פרטיות כמה פעמים אין זה רק בבחי' מהות החסד עצמו וכן הגבורה בהתחלקו' פרטיות הכל בבחי' הגבורה רק מפני ריבוי ההתחלקות יוכל להיות ריבוי ההתכללות כמשל הרכבת דד' יסודות כו' כידוע, משא"כ מדת הרחמים הרי היא מדה בפ"ע שכולל החו"ג, והתכללות זאת הוא ענין ביטול שניהם, שהרי ענין הרחמנות כך הוא שאעפ"י שחייב עונש עפ"י הדין מכ"מ רחמנות יש עליו ונפטר מן העונש מצד הרחמנות, הרי בטלה מדה זו לחסד מאחר שאין הפטור רק מצד הרחמנות ואדרבא נותן מקום למדת הדין לומר שהוא חייב עונש רק שהרחמנות מבטלו וא"כ יבטל להחסד לומר שאינו ראוי לו


93) ידינו רמה . . כוחי ועצם ידי . . לי יאורי: האזינו לב, כז. עקב ח, יז. יחזקאל כט, ג.

94) צאן כמו צאינה וראינה: שה"ש ג, יא. ראה סה"מ תקס"ה ח"ב ע' תתמ. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' רכא. וש"נ. לקו"ש חט"ו ע' 254. וש"נ.

95) אברהם . . הי' . . בקר וחמורים: לך יב, טז.

96) ויהי לי שור וחמור: וישלח לב, ו. בתו"ח בראשית ל, ג מציין בענין זה לפרש"י (ויצא ל, מג).

97) ליחמנה במקלות . . ברהטים: ויצא ל, מא.

98) עקודים נקודים ברודים וטלואים: ויצא ל, לט. לא, י.

99) יעקב הוא ממדת הרחמים: ראה זח"א פז, ב. תניא פמ"ה. מאמרי אדהאמ"צ בראשית ע' קנו. וש"נ.