קיג

מ"ה דחכ' דוקא כידוע, וזהו אעבדך לבחי' לובן העליון ז' שנים ברחל בתך הקטנה שהיא בחי' המל' שיורדת למטה מטה בבחי' הקטנות כי רועה צאן היא כנ"ל. ובזה מתורץ הקושי' דלעיל למה לא אמר ב' וג' שנים, כי ידע שצריך לעבוד ז' שנים דוקא מטעם הנ"ל וד"ל.

ומעתה יש להבין מ"ש מלא שבוע זאת כו', דהנה לבן רמה את יעקב אחר שהשלים טוב עבודתו בבחי' התיקון בז' שנים ז' המדות בשביל רחל נתן לו את לאה שהיא בחי' עלמא דאתכסי' עולם המח', כי הנה לבן ראה שכל עיקר עבודת יעקב הוא להביא בחי' החכ' במדות בשביל אותיות הדיבור שיבוא הכל לידי גילוי אותיות, וא"כ גם בחי' אותיות המח' בחי' אותיות הן, כמו עד"מ מה שחפץ בלב מחשב באותיות המח' הרי מתלבש המדה שבלב בבחי' צירופי אותיות דמח', ואין הפרש כלל בין אותיות המח' לאותיות הדיבור שניהם אותיות וכלים להכיל המדות רק במח' האותיות בהעלם ובדיבור באים האותיות בגילוי אבל הצירופי' אחד הן שאותו הצירוף שרוצה לדבר חושב במח' וכן מה שחושב במח' מדבר בדיבור בצירוף א' בלי שינוי כלל, וכידוע דה"ג106 מנצפ"ך המחלקות צירופי אותיו' הדיבור הן הן מבחי' ה"ג מנצפ"ך דאימא שמחלקת צירופי אותיות המח' כו', ולזה הטעם נתן ליעקב את לאה מטעם שאמר שאין107 ראוי לתת את הצעירה לפני הבכירה כי המח' קודמת לדיבור כידוע וד"ל.

אך אחר שהי' יחוד יעק"ב ולאה אמר לו מלא שבוע זאת כו' שהוא לאחר ז' ימי המשתה ולא הי' צריך לעבוד ז' שנים תחילה אלא לאח"כ כנ"ל. כי הנה עיקר העבודה הוא להביא את ז' המדות באותיות, כמו ע"ד דוגמא ביו"ד מאמרות דכתי' ויאמר108 אלקי' יהי אור הרי מבחי' אור החסד דאצי' הנמשך ביום הא' נברא ממנו האור ע"י צירופי אותיות הללו דמאמר יהי אור, וכן ביום הב' בחי' הגבורה נברא הרקיע ע"י אותיות יהי109 רקיע להבדיל כו' שנעשה צירופי אותיות הדיבור להכיל ולהגביל אור המדות ואם לאו לא הי' נברא בריאה יש מאין מאור המדות עצמן כידוע. וכך הוא בענין עבודת יעקב ז' שנים להביא בבחי' אותיות, אבל כאשר כבר באו המדות באותיות המח' ונתייחדו בה שזהו בחי' יחוד יעקב ולאה אז קרוב הדבר ממילא ומאיליו שיומשך ג"כ אור שפע המדות גם בצירופי אותיות הדיבור שהוא בחי' רחל כו', כי מן המח' אל הדיבור אין זה עבודה כ"כ כי בנקל לבוא העלם המח' לגילוי הדיבור כי צירופי' אחד הן בשרשן בבחי' ה"ג מנצפ"ך דאימא כו' כידוע דאימא110 אוזיפת מנהא לברתא וכנ"ל.


106) דה"ג מנצפ"ך: ראה ס' מאמרי אדהאמ"צ ויקרא ח"א ע' רלז. וש"נ. דברים ח"ג ע' א'כג. ואילך.

107) שאין . . הצעירה לפני הבכירה: ויצא כט, כו.

108) ויאמר אלקי' יהי אור: בראשית א, ג.

109) יהי רקיע להבדיל: ראה בראשית א, ו.

110) דאימא אוזיפת מנהא לברתא: ראה זח"א ב, א. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' רלו. וש"נ.