סימן קסח

(א)

(א) שמן התורה כו'. ב"יא, מ"א סי' קצ"א סק"א, דלא כמו שכתב כאןב, וכן דעת הש"ע כאןג והט"זד (ומיהו להאומריםה שמעין ג' בז' מינים היא דאורייתא, צריך לומר דארץ הפסיק העניןו למעין ג'ז, אך אנן קיימא לןח כהרמב"םט וסמ"גי עיין סי' ר"טיא, וגם לבה"ג ורא"ש וטור יש לומר דארץ הפסיק היא אסמכתא דרבנן לאחר שתקנו מנין הברכות בפת ולא בז' המינים, וכן משמע בסמ"ג שהביא ב"י בסי' ר"טיב שלא הקשה בפשיטות מדאמרינן ארץ הפסיק הענין אלא מסברא דנפשיה דסבירא ליה מנין הברכות דאורייתא (ולפי הטעם שנתבאר בסידוריג אתי שפיר טפייד):


א) סי' קצא.

ב) סקכ"ה. סקל"ד. סוסקמ"א. סקמ"ג. וכ"ה דעת הסמ"ג כדלקמן. ביאור המשך דברי הקו"א ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 1-2.

ג) ס"ז. וראה לקמן סי"ב עה"ג, שאפשר חזר בזה ממ"ש בב"י ד"ה ולענין הלכה.

ד) סק"ו.

ה) שאילתות פר' יתרו ספנ"ג. בה"ג (הובא בטור סי' רט). רשב"א ברכות לה, א ד"ה הכי. רא"ש ברכות פ"ו סי' טז. טור סי' רט. ט"ז שם סק"ג.

ו) ברכות מד, א.

ז) וא"כ מוכח לכאו' דס"ל שמנין הברכות בלחם הוא מה"ת.

ח) שמעין ג' הוא מדרבנן, וא"כ י"ל שגם מנין הברכות בלחם מדרבנן.

ט) הל' ברכות פ"ח הי"ב.

י) מ"ע כז (בהל' ברכות שאינן בסעודה).

יא) ס"ג. בשוע"ר סי' זה לא הגיע לידינו.

יב) בסופו.

יג) סדר ברה"נ פ"ב ה"א.

יד) שא"כ י"ל שמנין הברכות מה"ת.