סימן קעד

(א)

(א) אלא ברכה ראשונה כו'. רמב"ן פרק ערבי פסחיםא, תוס' שםב.

(עיין רש"י עירובין מ'ג ועיין סי' ק"צ בט"זד וסי' רע"א סעיף י"דה), וב"ה כל שכן דעדיפא ביין הבדלהו. ועוד דברכה ראשונה נמי משכחת לה שתיפטר בהמוציא עיין סי' רצ"טז. אך התוס' פסחים ק"ג ד"ה רב אשי כתבו דמצות הבאת כוס לא תליא בברכהח. וגם אחר יין אירוסין ונשואין צריך לברךט. ולפי זה צריך עיון בזהי:


א) כד, א: ולפניו הוא שגורם ברכה לעצמו אבל לאחריו אינו גורם ברכת לעצמו.

ב) קג, ב סד"ה אנא: לענין ברכה שלאחריו לא אשכחן דחשיב.

ג) ע"ב ד"ה ליתביה: דגנאי הוא לכוס של ברכה שלא יהנה אדם ממנו לאלתר שתהא ברכת היין דבורא פרי הגפון שלא לצורך. וראה לקמן סי' קצ ס"ד. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"א ע' מ ביאור המשך דברי הקונטרס אחרון.

ד) סק"ג: בכוס של ברכת המזון א"א לעשות בענין שלא יצטרך לברך אחריו. וראה לקמן שם ס"ו.

ה) אין שתיית שנים מצטרפת למלא לוגמיו ... וי"א דכיון שבין כולם טעמו כמלא לוגמיו יצאו דשתיית כולם מצטרפת לכשיעור. וראה גם לקמן שם סכ"ה.

ו) ראה העו"ב שם.

ז) ס"ג. ובשוע"ר ס"ד: המפסיק להבדיל על הכוס באמצע שתייתו ... אין צריך לברך בורא פרי הגפן על כוס של הבדלה ... ואין צריך לומר אם מפסיק באמצע אכילתו ומבדיל על היין.

ח) דאם התחיל לסעוד בערב שבת מבעוד יום אין צריך לבקידוש לברך בורא פרי הגפן. וראה גם לקמן סי' רעא סי"א. וראה ערוך השלחן ס"א. העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 151.

ט) תוס' שם.

י) וראה לקמן ס"ט טעם נוסף שברכה אחרונה נפטרת בברכת המזון.