(ה)

(ה) שנטילת ידים היא כו'. כן הוא כוונת התוס'לב דמהאי טעמא א"צ לברך לאחריו, אף שלא שייך כאן אי אפשר לאכילה כו'לג, מכל מקום לא גרע מפירות שבתוך הסעודהלד, דהא לא ס"ל כרשב"אלה שפירש הטעם משום דבאים לגרור וכהרא"הלו במ"א ס"ק י"א, ונטילת ידים הוי ליה התחלה כמ"ש בסי' רל"בלז. אבל קודם נטילה צריך לברך מיד ולא להמתין עד שיגמור לשתות יין שבתוך המזון, שאין לקבוע סעודה קודם ברכה אחרונה שמחוייב כברלח. משא"כ בתוספות ד"ה בא להם כו'לט. עיין תוספות סד"ה [ו]רב ששתמ ודו"ק:


לב) ברכות מב, ב סוף ד"ה ורב ששת. המשך דברי הקונטרס אחרון ראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 42 וע' 55.

לג) בלא שתיה, כדלעיל ריש ס"ב.

לד) שא"צ לברך אחריהן כדלקמן סי' קעז ס"ב.

לה) שם מא, ב ד"ה הביאו לפניהם. וראה העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 45 בשוה"ג. יגדי"ת (נ.י.) חוב' יב ע' כח בהערה 22.

לו) בספר החנוך מצוה תל, שגם בבא לגרור מברך לפניו ולא לאחריו.

לז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, וראה שו"ע שם ס"ב (משבת ט, ב).

לח) וראה תהל"ד אות ח.

לט) שם מג, א ס"ל דגם אם שתה קודם נט"י אחר שקבע פוטר היין שבסעודה, וכמבואר בפנים.

מ) שם מב, ב.