(ט)

(ט) רק בסעודות כו'. טורפ וב"יפא לבושפב מ"א סי' קע"זפג (ומה שכתבפד שם בשם הרב רבינו יונהפה, לא שייך הכא, שאף שאינה סעודה אחרת אין לשרות פוטר לשתות ביין שגורם ברכה לעצמו. ומה שכתב הרב רבינו יונהפו כן בבעיא זו, היינו משום דע"י סילוק השלחן מסיח דעתו מהפת, כמבואר ברשב"אפז תלמידופח בשם תוס', וכן הוא בתוס' פסחים ק"גפט. אבל מה שהוסיף המ"א אחר שהסכים להב"י ולבוש דבסעודות גדולות מושכים ידיהם מהפת ואפילו הכי אין צריך לברך על דברים הבאים מחמת סעודה לפי שעדיין הוא בתוך הסעודה, כלומר שהרי גם בתוך הסעודה ממש הם נפטרים בברכת המזון בלי שיאכלם עם פת, אם כן מה הפסיד להם סילוק הפת רק שיהיו נאכלים בתוך הסעודה שנאכל בה פת, משא"כ ביין (וכן משמע בהדיא ממה שכתב הרב רבינו יונה דסילוק דעת מהני לדידן ביין) שתלוי בלשרות או לשתותצ.

ומה שכתב הרשב"אצא בשם הראב"ד, לא קיימא לן הכי אלא כמשמעות סתימת כל הפוסקים, שהרי לא כתב כן אלא על בעיא זוצב, אבל במתניתיןצג ליכא למימר הכי, דהא מפרש בגמראצד הואיל וקובע סעודתו כו'צה, מבואר דהאכילה גורמת ולא (השיחה), (וגם לא שייך כלל לומר דבשבת ויום הקזה קובעים לשוח הרבה ונותנין יין אח"כ), וא"כ גם בחול נמיצו, לפי מה שכתבו התוס'צז (ורשב"א לשיטתיה אזיל כמו שכתב ב"יצח בשמוצט גבי מים דיין בחול בתוך הסעודה נמי) במסקנא רבינו ירוחםק ורא"ש פרק ערבי פסחיםקא וברמב"ם שם, וכן פסק בדרכי משהקב, אלא ודאי דלא ס"ל כרשב"א וספר אהל מועדקג שבב"יקד. ודו"ק):


פ) סי' קעז.

פא) שם סד"ה אמר.

פב) שם ס"ב.

פג) סק"ז.

פד) המ"א שם.

פה) ברכות מא, ב ד"ה ומיהו בשם ר' יצחק הזקן, שכיון שאין אנו מסלקין השלחן כתוך הסעודה דיינינן לה, וכדלקמן סי' קעז ס"ז.

פו) שם מב, ב ד"ה ורב אשי, שכתב כן גם לגבי יין. וכ"כ שם ד"ה לאחר המזון.

פז) שם מא, ב סד"ה אמר רב פפא: כל היכא דמנחא תכא קמיה לא מסלק דעתיה ממיכלא וממשתא.

פח) של רבינו יונה (ראה שם הגדולים בערכו), ומסתבר שהולך בשיטתו.

פט) ע"ב סד"ה אנא: ובימי החכמים היו מסיחין מן הפת בעקירת שלחן.

צ) עי' העו"ב (ירות"ו) ח"ב ע' 58 ואילך. מגיני השלחן ע' קסד.

צא) שם מב, ב ד"ה איבעיא (וכ"ה בריטב"א שם בשם הראב"ד): פי' לאחר המזון כגון שהפסיק בשיחה ולאחר זמן מרובה צמא לשתות מחמת שיחה.

צב) איבעיא להו בא להם יין בתוך המזון מהו שיפטור את היין שלאחר המזון (ברכות שם).

צג) שם מב, א: ברך על היין שלפני המזון פטר את היין שלאחר המזון.

צד) שם מב, ב.

צה) על היין.

צו) יפטור יין שלפני הסעודה את היין שלאחר הסעודה, ובגמ' אמרינן דהיינו דוקא בשבת ויו"ט.

צז) שם ד"ה ורב ששת. פסחים ק, ב ד"ה ידי יין, ופוסקים דלקמן, שיין שלפני הסעודה פוטר יין שבתוך הסעודה אף בחול, א"כ לסברת הרשב"א הנ"ל צריך לפטור גם יין שלאחר הסעודה אף בחול.

צח) ד"ה ועל כל.

צט) שכתב שם ד"ה אי הכי: "שהוא חייב לברך על היין בתוך ימי החול על כל כוס וכוס", שבזה הוא החילוק לדעתו בין חול לשבת.

ק) נתיב טז ח"א (קמב, ג).

קא) סי' ד.

קב) ס"ק ב. וכן נפסק לעיל ריש ס"ה.

קג) שער הברכות דרך א נתיב ו.

קד) ד"ה כתוב באהל מועד.