סימן קעז

(ב)

(ב) יש להסתפק כו'. מ"אד (ולא דמי למה שכתבו התוס' דף ל"חה, משום דבא מחמת סעודה, דכל מה שאינו לפתן היינו דהוא עצמו סעודה יחשב כיון שבא להשביע, והפת הוא ראש לכל מילי סעודה כמו יין למשקיםו, אבל לפתן אינו סעודה. אבל מה שכתב אבן העוזרז צריך עיון גדול, דלמה לי סבת הפת במיםח):


ד) סק"א.

ה) ע"א ד"ה מר, לענין מיני מזונות שאוכלין לקביעות סעודה, ומספק מברך על הפת תחלה.

ו) שבזה אמרינן לעיל סי' קעד ס"ד דהיינו אפי' שותה יין מעט לצורך מצוה. ובסדר ברה"נ פ"א הכ"א דהיינו אפילו "שתה יין פחות משיעור רביעית".

ז) סי' קעד, שחולק על המ"א מכח קושיה הנ"ל.

ח) כדלעיל סי' קעד סוס"ב (ובשו"ע שם ס"ז) "כי שתיית המים בסיבת הפת היא וברכת הפת פוטרתם".