(ג)

(ג) בד"א שמברכין כו'. ומ"ש הש"ךז שדוחק לחלק כך היינו לענין רבעי דלא מהני ביה שינוי כמו בברכה. וגם אם היה תלוי בשינוי א"כ פגים שלא נשרפו ולא נפלו ליתחייבוח. אבל מ"ש בשם הרמב"ם גם בברכהט זה אינו דא"כ הל"ל והן כלשונו בכל פירוש המלותי וכ"כ כאן גבי קוריא. ועוד דלא פליג על הגמ' ופוסקיםיב דמדמו לשביעית מדלא הביאו ב"ייג. אלא ודאי דנובלות ר"ל שנופלים וכמ"ש בפירוש המשנה ספ"ק דערלה, וע"ז פי' כאן שהן פגין, ולא תמרי דזיקא שנגמר בישולן כמ"ש הש"ך, ואז דרכן ליפול ע"י הרוח ולא בעודן פגין, אלא יפלו ע"י שנבלו לשון כמישה כפרש"י בפרשת יתרויד, ולפי שנופלין מחמת שנובלין נקרא הנופל נובל. שאם גם בושלי כמרי הוא ע"י רוח היינו תמרי דזיקא וליפטרי ממעשר עי' גמ'. ומש"כ הש"ך לחלק בין ברכה לערלה זה אינו דגרעינים יוכיחוטו. ותי' הב'טז ג"כ צ"ע דהא קפרס לאו טפל הוא כדאיתא בגמ'יז, וגם גרעינים לפמ"ש הרא"שיח. ולפמ"ש י"ל שכוונתויט שאין למדין אלא אם מה שנראה טפל הוא פרי אם לאו והוא שלא נשתנה אבל בנשתנה גם פרי עצמו לא דמי ברכה לערלה:


ז) יו"ד סי' רצד ס"ק ה.

ח) ומבואר בטוש"ע שם שפטורים מרבעי. וראה לקמן קו"א ס"ק ה.

ט) אין מברכים על הפגים בורא פרי העץ לדעת הרמב"ם פ"ח מהל' ברכות ה"ח שכתב: והנובלות שהן פגין. וראה גם פירוש ר"ח (הובא בס' הנר ובתוס' רבנו יהודה).

י) ראה כללי הפוסקים וההוראה כלל קצב.

יא) לעיל שם ה"ו: הקור והוא כו'.

יב) ברכות לו, ב ותוס' שם ד"ה שיעורו.

יג) בסעיף ב, שלמדו דין בוסר משביעית שמברך בורא פרי העץ.

יד) שמות יח, יח.

טו) שלומדים מדין ערלה שברכתו בורא פרי העץ, כדלקמן ס"ח וש"נ.

טז) שבש"ך שם, שלא למדו מערלה לפרי אלא לענין קפריסין, כדלקמן ס"ט וש"נ.

יז) ברכות לו, ב.

יח) ברכות פ"ו סי' ד, שלומד מערלה לפרי כיון דלא טפל (שומר) הוא.

יט) לפי מה שנתבאר כאן בפנים י"ל שכוונתו של הש"ך בתי' הב' שם.