(ה)

(ה) לכתחלה כו'. עי' הרב רבינו יונהכג דטעמיה דבה"ג ג"כ משום ספיקא הוא ואף שהרי"ף לא הזכיר חוץ לארץכד והרמב"םכה פסק כר"ע גם בא"י לא קי"ל הכי כמ"ש ביו"ד סי' רצ"דכו. אבל מ"ש המ"אכז צע"ג ואשתמיטתי' מ"ש הרא"שכח אבל גרעינים כו' ע"ש. ואפ"ה פטירי מרבעיכט דלאו פרי גמור הן כמו בוסר ופגין (עי' פ"ב דעוקציןל אם מטמאיןלא) דחייבים בערלה ולא ברבעילב דדמי למעשר שני דכתיב ביה פרילג ופטר פגין ובוסר עד שיגיעו לזמן שמותר לקצצן בשביעית שכבר הם פרי גמור כדתנן ספ"ד דשביעיתלד משא"כ בברכה דמשאסור לקצצןלה מברך בפה"עלו אע"ג דלא פרי גמור הוא. וה"ה לגרעינין הראויים לאכילה דהא אסירי בתרומה ומטמאין טומאת אוכלין אם כנסן לאוכלין כדתנן פי"א דתרומותלז בתוספתאלח שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (ומנובלות דפטירי מרבעי להטור יו"דלט וברכתן שהנ"ב אין ראיה דהא להרמב"םמ חייבים אפ"ה ברכתם שהכל נהיה בדברומא). והא דתנן בפ"ב דעוקציןמב כל הגרעינין כו' ר"ל אפי' שאינן ראוים.

ומשה"נ לא קתני בהו ביעור בשביעית (פ"ג) [פ"ז]מג:


כג) ברכות לו, ב ד"ה ומדלגבי.

כד) כמבואר ברבינו יונה שם ד"ה ונמצא.

כה) פ"י ממעשר שני ה"ג. וראה גם פ"ב מהל' תרומות ה"ד.

כו) סעיף ג. וראה ש"ך שם ס"ק ז.

כז) ס"ק יז, שלומד מדין גרעינין לדין קליפות.

כח) שם סי' ד.

כט) פ"ק דערלה משנה ח. רמב"ם פ"ט מהל' מעשר שני ונטע רבעי הי"ג. טור ושו"ע יו"ד סי' רצד ס"א.

ל) משנה ב.

לא) הגרעינין. וראה לקמן בסוף הקו"א ולעיל ס"ק ד, דאפשר דמיירי התם שאין ראוים לאכילה.

לב) ברייתא בירושלמי פ"א דערלה ה"ה. הובא בר"ש פ"ק דערלה משנה ח ד"ה ומותרין ברבעי. טור יו"ד רס"י רצד. וראה ב"י שם ד"ה ומ"ש רבינו כולם.

לג) ויקרא יט, כד.

לד) משנה ז-י. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"ה הט"ז-יז. דהיינו הפגים משיזריחו והבוסר משיוציאו מים.

לה) משנה שם. רמב"ם שם הי"ח. דהיינו הגפנים משיגרעו ושאר כל אילן משיוציא.

לו) כדלעיל ס"ג-ד וש"נ.

לז) משנה ה. תוספתא שם פ"י ה"א. רמב"ם הל' תרומות פי"א הי"א.

לח) אוצ"ל: ובתוספתא (עוקצין פ"ב ה"ג) שהביא הר"ש פ"ג דעוקצין (משנה ו), וכ"ה גירסת כמה כת"י (ראה תוספת ראשונים ח"ד ע' 179), משא"כ לגירסת הדפוס שלנו, וברמב"ם הל' טומאת אוכלין פ"ה הי"ז. וראה לעיל קו"א ס"ק ד.

לט) סי' רצד.

מ) הל' מעשר שני ונטע רבעי פ"ט הי"ג.

מא) כדעיל ס"ו וש"נ.

מב) משנה ב. ראה גם לעיל קו"א ס"ק ד.

מג) משנה ג, דקתני שהגלעינין יש להם שביעית ולא קתני שיש להם ביעור (כשבשאר הדברים דלעיל שם משנה א-ב).