סימן סו

(ב)

(ב) יש אומרים שאין מפסיקין לברך כו'. ר"מ מקוציח ותוספותט וב"יי ובדרכי משהיא שפירש הכל לפני קודם גאל ישראל, ולא קשה מידי כל מה שכתוב באבן העוזריב. ורבי יצחק ברבי יהודהיג לא מסתבר ליה שלעולםיד לא היה מברך רב על התפלין בשעת הנחתן שחרית:


ח) הובא בתוס' ברכות יד, ב ד"ה ומנח, ובמרדכי רמז נג, ובהגהות מיימוניות פ"ג מהל' ק"ש אות ב.

ט) אוצ"ל: בתוספות.

י) ד"ה ומ"ש רק אם אירעו.

יא) ס"ק ה.

יב) סעיף ח. וראה גם לקמן קו"א ס"ק ג.

יג) שהובא בתוס' ובמרדכי ובהגהות מיימוניות שם, וברבינו יונה שם ד"ה והורה, וברא"ש פ"ב דברכות סי' י, ומתוכן דבריהם נראה (וכן מפורש ברבינו יונה שם, וכן הוכיח בדרכי משה ס"ק ה) שמפרש דברי רב בגמ' שם שמפסיק ומברך (ולמד מזה אף לענין להתעטף בטליתו. ובדרכי משה שם הוכיח שעכ"פ לענין תפילין כן הוא גם דעת כל הפוסקים הנ"ל).

יד) לתי' הא' בגמ' שם שלעולם היה רב נוהג כן.