(ד)

(ד) וכן אם לא היה בדעתו כו'. כן כתב (הטור) [האגורלא] וש"עלב, והסכים לזה הב"חלג והמגן אברהםלד. ואף הט"זלה אינו חולק בדין זה, אלא אם יש עדיין לפניו מהבגדים שהיה בדעתו עליהם בשעת הברכה, וזה הניח בצריך עיון. ודו"ק הטיב בדבריו, ותשכח דהכי הוא כדאמינאלו.

ולפי זה אפשר שגם המגן אברהם אינו חולק על הט"ז כלל, דהמגן אברהם לא איירי אלא כשכבר לבש הבגדים שהיה בדעתו עליהם בשעת הברכה, שהרי כתב, ומהאי טעמא גבי מילה צריך לברך, עיין שם, וגבי מילה לא איירי כלל שהביאו השני בעוד שהראשון לא נימוללז (ועיין בש"ך שםלח שהקשה מבעל העיטורלט שבסימן יטמ ודו"ק).

ובלאו הכי דברי הט"ז נכונים לדינאמא, שהרי ביורה דעה סימן יט הסכימו הט"זמב והש"ךמג בשם רוב האחרונים דלא כבעל העיטור, אם כן מוכח דלא קיימא לן לחלק בין שחיטה למילה (ואף המגן אברהם לא כתב כן אלא לתרץ דברי רמ"א ביורה דעהמד שפסק כבעל העיטור, וכבר חלקו עליו כל האחרונים שם ביורה דעה עיין שם). ולפי זה על כרחך צריך לומר דלגבי שחיטה אין קבע, שהרי שחיטה ומילה שווין לדעת כל האחרונים, ומילה לכולי עלמא אין קבע כמו שכתב המגן אברהם, ואם כן צריך לומר דגבי שחיטה נמי אין קבע, דאם לא כן מאי טעמא דהאחרונים לחלוק על בעל העיטור ורמ"א ז"ל עיין שם בש"ך סק"ט ודו"ק.

וכיון שנתברר שדעת האחרונים דלא אמרינן יש קבע לשחיטה, אם כן שוב אין לחלק בין שחיטה לציצית וכיון שפסקו האחרונים ביורה דעה כסמ"גמה דאין לברך כשעדיין מונחים לפניו מהראשונים, אם כן הוא הדין נמי גבי ציצית וכמו שכתב הט"ז.


לא) סי' ז בשם שו"ת רשב"א (דפוס רומי) סי' תיז.

לב) סעיף יב.

לג) ד"ה ואם יש לו.

לד) ס"ק טו.

לה) ס"ק י.

לו) וכן הבין הפמ"ג במשבצות זהב שם בדעת הט"ז.

לז) ראה יו"ד סי' רסה ס"ה ברמ"א.

לח) ס"ק טו.

לט) סוף הלכות שחיטה.

מ) שהביאו הטור שם. והוא דעת היש אומרים שהביא הרמ"א שם ס"ו.

מא) עי' פס"ד צ"צ ב, ג.

מב) ס"ק יא.

מג) ס"ק ט.

מד) סי' יט ס"ו.

מה) בבאר הגולה ליו"ד סי' יט אות י דפוס ראשון (אמשטרדם תכב) נרשם "טור בשם הסמ"ג". ובדפוסים מאוחרים יותר הוגה: סמ"ק (סי' קנו), "דלא ככתוב בב"י ופרישה ודרישה: סמ"ג".