סימן ט

(ב)

(ב) אבל אם הציצית הם ממין כו'. זה פשוט. דהא אפילו להרי"ףיג והרמב"םיד דשאר מינים דרבנן מברכין עלייהו, כמו שמברכין על כל מצות דרבנןטו. והבאר היטבטז לא דק בזה במה שכתב יטיל חוטין של צמר ולא של משי, כי אדרבה נהפוך הוא דשל משי לכולי עלמא פוטר, מה שאין כן בשל צמר לדעת מהר"מיז. ובאמת המגן אברהםיח לא כתב כן אלא בטלית של צמר וערב של משי, דשם אי אפשר בשל משי דהא לא פטר בשל צמר, ודו"ק היטיב במגן אברהם ותשכח דהכי הוא כמה דאמינא. וכן מה שכתב המגן אברהם בסימן חיט שלא לברך על טלית של משי היינו אם הציצית של צמר, דלא שכיח ציצית של משי, דבעינן טוויה לשמה, עיין באגודהכ ודו"ק.


יג) הל' ציצית סי' רעג (יד, א).

יד) הל' ציצית פ"ג ה"ב.

טו) ראה שוע"ר סי' קנח סט"ז.

טז) ס"ק א.

יז) שהובא בב"י ד"ה ואהא.

יח) ס"ק ד.

יט) ס"ק טז.

כ) מנחות פרק התכלת סימן יד.