סימן רמג

(ב)

(ב) שקנסוהו כו'. הנהלג דעת הב"ילד ורמ"אלה להחמיר אף אם לא עבר אלא על מראית עין. ואף המ"אלו שהעתיק דעת הב"חלז מודה בכאן שעשה איסור מעיקר הדיןלח. ולא דמי למ"ש בסי' רמ"ד ס"גלט דאין איסור בדיעבד מעיקר הדין אף בשכיר יום כמשמעות הט"זמ, דיש לומר כמ"ש המ"א סי' שכ"ה ס"ק ל"אמא דכיון דקצץ שרי מדינא, משא"כ כאן דאין קציצה זו מועלת כיון שאף אם לא יעשה לא ינכה לו כלום מקציצתו כמ"ש המ"אמב. וכששכרו לימים ג"כ אסור בדיעבד בלאו הכי משום שכר שבת כמ"ש הב"ימג לגירסא שניה ע"שמד:


לג) לכללות קו"א זה ראה העו"ב בקו"א ע' ט. ביאורי השלחן ע' רצד.

לד) ד"ה כתוב בתשובות.

לה) סעיף ב.

לו) ס"ק ה.

לז) ד"ה כתב ב"י ע"ש רב נטרונאי, שכשאסור מפני מראית העין שכרו מותר בדיעבד.

לח) כדלעיל ס"ג. וכבר צויין שבמהדו"ב חזר והסיק שאסור גם כאן רק מפני מראית העין, וא"כ מותר בדיעבד.

לט) ולקמן שם ס"ז: נכון להחמיר.

מ) שם ס"ק ד.

מא) וראה גם סי' רמד ס"ק יא.

מב) כאן ס"ק ב. וכדלעיל ס"ג. וכבר צויין לעיל שם שבמהדו"ב חזר גם מסברא זו, וא"כ בדיעבד מותר.

מג) ד"ה ומ"ש אבל.

מד) ראה תהלה לדוד סוסק"ד.