(יב)

(יב) הרי הוא אסור באכילה כו'. כך כתב המ"אקכו. וכן מצאתיקכז בהדיא ברמב"םקכח שכתב אם לא קיבל עליו אחריות מותר באכילה לאחר הפסח ע"ש, והביאו הב"יקכט. וכ"מ בהדיא בתוס'קל והרא"ש פ"בקלא וטוש"ע סי' תמ"אקלב, וכן כתבו כל האחרונים, דנכרי שמשכן חמצו אצל ישראל ולא אמר לו מעכשיו, דגוף החמץ של נכרי, ואם לא קיבל עליו אחריות מותר לכתחלה, ואם קיבל עליו אחריות אסור אפילו לאחר הפסח. וכ"כ שם עוד הרא"ש וכל האחרוניםקלג גבי נכרי שהלוה לישראל ולא משכן אצלו ואמר לו מעכשיו דגוף החמץ קנוי לנכרי ואעפ"כ כיון שהאחריות על הישראל אסור אפילו לאחר הפסח. ויצא להם דין זה מהא דאמרינן בגמראקלד דלמ"ד ישראל מנכרי קונה משכון אסור אפילו אחר הפסח, אע"פ שאינו קנוי לו לחלוטין ואינו חייב באונסין לשיטת התוס'קלה ורא"שקלו ורמב"םקלז ואינו עליו אלא כשומר שכר. וכן משמע בתוס' דף ל"[א] ע"ב ד"ה שקונה כו', שמכאן יצא להם דין זה, לפסוק להחמיר בדבר שהוא מחלוקת בירושלמיקלח שהביא החק יעקבקלט דאשתמיטתיה כל זה:


קכו) ס"ק א.

קכז) אוצ"ל: משמע.

קכח) פ"ד ה"ג.

קכט) ד"ה ומ"ש בשם בה"ג.

קל) לא, ב ד"ה שקונה. וראה לחם שלמה או"ח סי' עו אות ג.

קלא) סי' י.

קלב) סעיף ב. ולקמן שם סי"ב-ד.

קלג) מ"א שם ס"ק א. לקמן שם ס"ז.

קלד) לא, ב.

קלה) שם ד"ה שקונה.

קלו) ב"מ פ"ו סי"ח.

קלז) הל' שכירות פ"י ה"א.

קלח) פ"ב ה"ב, שהובא לעיל קו"א ס"ק ב. וראה פס"ד צמח צדק כז, א.

קלט) ס"ק ד. וראה פס"ד צמח צדק יח, א. כז, א.