(ו)

(ו) לשמור בחנם כו'. הנהסג החק יעקבסד כתב להקל בזה, משום דאין לנכרי דין שומרים, והעתקתי דבריוסה לענין שומר שכר, דיש נפקא מינה בדיעבדסו, אבל בשומר חנם כיון דאין להחמיר אלא לכתחלה, כמו שכתב האלי' זוטאסז והחק יעקבסח, ודאי דלכתחילה יש לחוש באיסור תורה לדעת הש"ך בחו"מ סי' ש"אסט שפסק כהאומרים דשומר חנם חייב בפשיעה אף בשל נכרי. אף שזהו דעת הרמב"ם שם, והרמב"ם מיקל כאן בשומר חנםע, אין זה כלום באיסורי תורה, כמבואר בכללי ההוראהעא:


סג) ראה במצויין על האמור בפנים, שאפילו קיבל לשמור בחנם ולא פירש שמקבל עליו אחריות, מכל מקום יש להחמיר לכתחלה כהאומרים, שגם שומר חנם בנכרי חייב בפשיעה (וכ"ה לקמן סי' תמא סי"ד). וע"ז מבאר כאן, דהיינו אף שהחק יעקב כו'.

סד) ס"ק א וס"ק יד וסי' תמא ס"ק ח.

סה) לעיל ס"ט. וראה גם לקמן סי' תמא ס"ט.

סו) כדלעיל ס"ט ולקמן סט"ז, שכשקיבל אחריות שומר שכר אסור אף בדיעבד.

סז) ס"ק ג.

סח) ס"ק ז.

סט) ס"ק ג, שציין למה שהאריך בסי' סו ס"ק קכו, לפסוק כהרמב"ם (הל' שכירות פ"ב ה"ג).

ע) כדלעיל ס"ט-י וש"נ. וא"כ יוצא שכאן שקיבל לשמור בחנם אינו חייב לבער לכל הדעות, לכל אחד מטעמיה.

עא) ש"ך יו"ד סוס"י רמב בסוף הפלפול ד"ה וכתב עוד הרב, ובקיצור בהנהגת הוראות אות ז. וראה כללי הפוסקים וההוראה כלל לז.