(ג)

(ג) במקום הפסד כו'. אוח לשאר צורך גדולט כו'. הנה הט"זי התיר אף בלא צורך גדול, משום דלא מצינו חבר לרבינו יואל שבמרדכייא, אבל רמ"א בסי' של"ד סעיף כ"ב בהג"ה הביא דברי רבינו יואל שבמרדכי בלי שום חולק, ואף האחרונים לא חלקו שם עליו, וכן פסק במג"א סוף סי' זה סוף סק"טיב, לפיכך אין להקל בזה אלא לצורך גדול אע"פ שהוא מצרכי הרשות (או לצורך מצוה כדמוכח במג"א ס"ק י"גיג ע"ש), דאז יש לסמוך על הט"ז ועל רמ"א בסוף סי' רס"היד, עיין שם במג"אטו:


ח) לכללות קו"א זה, ראה נימוקי יו"ט.

ט) כדלעיל סי' רסה קו"א סק"ג.

י) סוף סק"ו.

יא) שבת רמז שצט (שמתיר גרם כיבוי רק במקום היזק).

יב) ראה ס"ק ה וסוף סק"י (דלא שרי גרם כיבוי אלא במקום הפסד).

יג) וכדלקמן סכ"א.

יד) שהתיר גרם כיבוי.

טו) ס"ק ח וס"ק י (שלא התיר אלא בכלים מלאים מים).