(י)

(י) בפרהסיא. בפני עשרה מישראלקצב, או שהדבר מפורסם והוא ידע שיתפרסםקצג, אפילו לא חילל להכעיס אלא לתיאבון במזיד באיסורא דאורייתאקצד (שמלה חדשהקצה). ואפילו ראינוהו מקיים שאר מצות שחיטה הרי הוא כנכרי לשחיטה וכל התורה חוץ מקידושיןקצו. ואפילו לא עשה כן אלא פעם אחתקצז נעשה מומר לכל התורה והרי הוא כנכרי. אלא שבאותו הפעם עצמו שנעשה בה מומר עדיין אין שם מומר עליו באותו הפעם אלא מכאן ואילך, כגון אם שחט בשבת בפרהסיא שחיטתו כשרה ומכאן ואילך שחיטתו פסולה (ש"ךקצח), ויום הכיפורים כשבת לכל זה (שמלה חדשהקצט):


קצב) שו"ת הרשב"א ח"ז סי' קעט. ב"י סי' קיט ד"ה עוד מפי. דרכי משה סי' קכד ס"ק ג. בית הילל כאן ס"ק ג. שמלה חדשה סט"ז, ותבואות שור ס"ק כז.

קצג) שמלה חדשה ותבואות שור שם.

קצד) כדלעיל קו"א ס"ק ח (ד"ה וכל זה), וש"נ. וראה שדי חמד כללים מ ריש כלל פו. ולענין ביטול רשות, ראה לעיל או"ח סי' שפה ס"ג.

קצה) סעיף טז.

קצו) כדלעיל קו"א סק"ט, וש"נ.

קצז) ראה גם לעיל קו"א ריש ס"ק ח (לענין מומר להכעיס), וש"נ.

קצח) ס"ק יז.

קצט) סעיף טז.