ה

ה נהגו שלא ליפול על פניהם בבית החתןעא ביום כניסתו לחופהעב מפני שיום טוב שלו הואעג ולא בבית הכנסת ביום מילהעד מפני שמצות מילה בשמחה קבלו עליהםעה ולא כשיש שם חתן בבית הכנסתעו ולא בבית האבלעז מפני שז' ימי אבילות הוקשו לז' ימי החג לענין איסור עשיית מלאכהעח שנאמרעט והפכתי חגיכם לאבל וה"ה לוהוא רחום שאומר[ים] בב' וה'פ.

ואף לאחר שיצאו מבית החתן והאבל ובאו לבתיהם א"צ לומר תחנוןפא לפי שמקומו הוא מיד אחר תפלת י"ח וכיון שנדחה ממקום קביעתו נדחה לגמריפב וה"ה לוהוא רחוםפג במדינות אלו שנוהגים לומר קודם נפילת אפיםפד בכל הימים אע"פ שאמירתו חובה כמ"ש בסי' קל"דפה (מכל מקום כיון שחיובו אינו אלא מפני המנהג ועכשיו נפטרו מלאמרו בשעת חיובו דהיינו בזמן שנוהגים לאמרו בכל יום שהוא מיד אחר תפלת י"ח קודם נפילת אפים נפטרו כל היום).

אבל בראש חודש שנוהגים שאין אומרים הלל בבית האבלפו (יש לכל אחד לומר הלל אחר כך כשבא לביתו שמצות הלל היא כל היוםפז ואין מקומו קבוע מיד אחר תפלת י"ח שאפילו קודם התפלה צריך לקרותו לפעמים כמ"ש בסי' תכ"בפח ואצ"ל אחר התפלה שזמנה כל היום אפילו ליחיד בראש חודשפט ואין אומרים אותו מיד אחר תפלת שחרית אלא משום זריזין מקדימין למצותצ ועוד שאינו דומה לוהוא רחום שהיו פטורים מלאמרו בשעת חובתו מפני האבלות של אבל שהיא לו כיו"ט אבל מן הלל אינם פטורים אלא שמפני האבילות שבבית אין רוצים לומר שם לא המתים יהללו יהצא מפני שנראה כלועג לרשצב לפיכך צריכים לצאת משם ולקרות כמו שהמתפלל כשהוא מהלך בדרך והגיע אצל קברותצג אחר י"ח מיד שהוא צריך להרחיק משם משום לועג לרש ולקרות הלל).

במה דברים אמורים בהלל של ראש חודש שחיובו אינו אלא מנהגצד ולא נהגו לקרות בבית האבל אבל בחנוכהצה שההלל הוא חובה מתקנת חכמיםצו קורים גם בבית האבל שגם האבל חייב בו אלא שנוהגים שהאבל כל ל' ועל אביו ועל אמו כל י"ב חודש אינו עובר לפני התיבה בעת ההלל כי הקהל אז בשמחה כעין שבתות ויו"טצז:


עא) טור וש"ע ס"ד.

עב) רמ"א שם.

עג) ראה מרדכי מגילה רמז תתח.

עד) שבלי הלקט סי' ל. ש"ע שם.

עה) שבת קל, א. שבלי הלקט שם. ב"י.

עו) שבלי הלקט וש"ע שם.

עז) רקח סי' שטז. שבלי הלקט שם. ב"י. ועי' ט"ז ס"ק ט.

עח) מו"ק טו, ב.

עט) עמוס ח, י.

פ) רקח סי' שטז. שבלי הלקט שם בשם רבי יצחק ב"ר יהודה. שו"ע ס"ה. מ"א ס"ק יג.

פא) ט"ז ס"ק י.

פב) ראה עד"ז לעיל סי' עא ס"א.

פג) ט"ז ס"ק י דלא כמו שכתב בס"ק ט.

פד) ובסידור הנוסח לאמרו אחר נפ"א, עפ"י פע"ח שער הסליחות פ"ט.

פה) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ועי' בטור ושו"ע ס"א.

פו) רוקח סי' שטז. תניא סי' סח. מ"א ס"ק י. ט"ז סי' תכב ס"ק ב.

פז) מגילה כ, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ט.

פח) סימן זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. ועי' מ"א שם ס"ק ו. לקמן סי' תפח ס"ג.

פט) ראה שו"ע סי' תכב ס"ב.

צ) ר"ה לב, ב. רש"י מגילה כ, ב. ד"ה כל היום. וראה גם לקמן סי' קנו סי"ז וש"נ.

צא) תהילים קטו, יז.

צב) ט"ז סי' תכב שם בשם הרוקח שם. וראה לעיל סי' כג ס"א וש"נ. וראה תניא אגה"ת פ"ז.

צג) ראה לעיל סי' עא ס"ו. סי' עב ס"ג וש"נ.

צד) תענית כח, ב. רמב"ם הל' חנוכה פ"ג ה"ז.

צה) מ"א שם בשם התניא שם ומשמעות הרוקח שם. אליה רבה ס"ק ט.

צו) תענית שם. ערכין י, א. רמב"ם שם ה"ה.

צז) שו"ת מהרי"ל סי' כב. אליה רבה סוף סי' תקפב. ומנהג חב"ד שביום שיש בו מוסף אינו יורד לפני התיבה (ס' המנהגים - חב"ד ע' 36). ובחנוכה הוא יורד לפני התיבה, מלבד לאמירת הלל (שם ע' 71).