קנו סדר משא ומתן ובו כ"א סעיפים:

ב

ב וכשעושה מלאכה או נושא ונותן לא תהיה כוונתו אלא כדי למצוא צרכי הגוף כדי שיוכל לעבוד לבוראויז כמ"ש בכל דרכיך דעהו וגו' (משלי סי' ג' ו') (ועיין מזה באדר"ן פי"זיח ובח' פרקים להרמב"ם פ"ה).

וחייב כל אדם ללמוד לבנו מלאכהיט או לעסוק בסחורהכ ואם אינו עושה כן כאלו מלמדו לסטות שסופו ללסטם את הבריות בשביל פרנסתוכא.

ויזהר לישא וליתן באמונהכב שלא יחליף את דבורו שנאמרכג והין צדק יהיה לך שיהיה הן שלך צדק ולאו שלך צדקכד כלומר כשאתה מדבר הן או לאו קיים דבריך והצדק אותםכה (ועיין בהרמב"ם פ"ה מה' דיעות הי"גכו ופ"ז מה' מכירה ה"ח ובפי' המשניות סוף שביעית ובשל"ה במסכת חולין שלו דף קי"ד ע"אכז גבי ענין מו"מ באמונה) וכל המחליף את דבורו כאילו עובד כוכבים ומזלותכח ואפילו מחשבה שנגמרה בלבוכט טוב לקיימה כל מי שיש בידו יראת שמים שנאמר ודובר אמת בלבבו (תהלים סי' טו) במה דברים אמורים בדבר שבינו לחבירו אבל (אם) דברי עצמו מצרכיו אם אין בהן סמך מצוהל א"צ לקיימןלא.

ואפילו מפני השלום לא יבטיח שקר לחבירולב ולא אמרו מותר לשנות מפני השלום אלא בסיפור דברים שכבר עברו (ומכל מקום צ"ע קצת כיון שהשלום גדול מכל המצות כמ"ש במ"ר פ' חוקתלג ע"פלד בקש שלום ורדפהו ובגמ'לה התיר לשנות דבורו מפני השלום והרי"ף פ' אלו מציאותלו כתב דלאו היתר הוא אלא מצוה א"כ מנלן דלשנות בלהבא אסור שמא יש להתיר ע"ד בכל דרכיך דעהולז פ"ט דברכות דף ס"ג ע"א ועי' במד"ר פ' בראשית פ"א ועי' באליה רבאלח מזה ובפמ"גלט) ולא בדבר שלהבא.

ויזהר מלהזכיר שם שמים לבטלהמ שבכל מקום שהזכרת השם מצויה מיתה או עניות מצויהמא (ופשוט לחלק בין דין זה ובין שאלת שלום חבירו בשם שהתירו חכמים במשנה פ"ט דברכותמב).

ויזהר מלשבע אפילו באמתמג שאלף עיירות היו לו לינאי המלך וכולם נחרבו לפי שהיו נשבעים שבועות אע"פ שהיו מקיימים אותםמד:


יז) רמב"ם פ"ג מהל' דיעות הל' ב-ג. טור ושו"ע סי' רלא. וראה אגה"ק סי' ט.

יח) הלכה ז: וכל מעשיך יהיו לשם שמים לשם תורה שנאמר בכל דרכיך דעהו גו'. וראה לקו"ש ח"ג ע' 907. ח"כ ע' 552. חכ"ה ע' 135. חל"א ע' 20.

יט) פ"ק דקידושין דף כט ע"א ודף ל ע"ב. וראה גם לקמן סי' שו סי"ג. וראה המצויין בהעו"צ /8א.

כ) ריא"ז בשלטי גבורים שם. וראה רש"י שם ל, ב ד"ה עיסקא. העו"צ /11א.

כא) עי' רש"י שם כט, א ד"ה כאילו.

כב) טור ושו"ע.

כג) קדושים יט, לו.

כד) ב"מ פרק הזהב דף מט ע"א. טור ושו"ע חו"מ סי' רד ס"ז-ח. סמ"ע שם ס"ק יב. ועי' הל' מכירה ומתנה ס"א-ב שלומד זאת מפסוק שארית ישראל וגו', ולא הוי מן התורה, ופסוק שלפנינו מפרש כאביי שם. וראה יגדי"ת (נ.י.) חוב' סח ע' לז.

כה) רש"י שם ד"ה אלא.

כו) אינו מחייב עצמו בדברי מקח וממכר במקום שלא חייבה אותו תורה כדי שיעמוד בדבורו ולא ישנהו.

כז) דפוס אמשטרדם תנ"ח, ומפרש שהוא מן התורה.

כח) סנהדרין פרק חלק דף צב ע"א.

כט) סוף פ"ה דב"ב דף פח ע"א ועי' שם בהגהות אשר"י סי' כא. וכ"ה בהל' מכירה ומתנה ה"א.

ל) שאז אפילו רק גמר בלבו צריך לקיים. עי' ביו"ד סוף סי' רנח ובמ"א או"ח סי' תקס"ב סוף ס"ק יא. וכ"ה בהל' מכירה ומתנה ה"א (ושם: סרך מצוה). וראה גם שם ס"ד וש"נ. קו"א שם ס"ק א.

לא) אפילו מוצא שפתיו (הל' מכירה ומתנה ס"א).

לב) מ"א ס"ק א, בשם ס' חסידים סי' תכו.

לג) פי"ט, כז. וראה גם ויק"ר פ"ט, ט.

לד) תהלים לד, טו.

לה) יבמות סה, ב.

לו) בסוגיא (כג, ב) תלת מילי עבידי רבנן דמשנו במילייהו.

לז) והוא יישר ארחותיך אמר רבא אפילו לדבר עבירה (בכל דרכיך אפילו לעבור עבירה דעהו, תן לב אם צורך מצוה הוא - רש"י).

לח) ס"ק ב.

לט) אשל אברהם ס"ק ב ד"ה ומ"ש דמותר לשנות.

מ) טור ושו"ע.

מא) פ"ק דנדרים דף ז ע"ב. ועי' ברמב"ם פ"ו מהל' ת"ת הל' יד. ובשו"ע יו"ד סי' שלד סעיף מג. ושם סעיף לז.

מב) נד, א. וראה גם לקמן סי' קפח סי"ב. רטו ס"ג. ועי' סדר ברה"נ פי"ג ה"ד.

מג) ראה גם הל' הלואה סכ"ח.

מד) תנחומא ומד"ר ריש מטות (כב, א). טור ושו"ע.