יג

יג נטל ידיו לדבר שטיבולו במשקה ואח"כ נמלך לאכול לחם יחזור ויטול ידיוקיב בלא ברכה אם לא הסיח דעתוקיג לפי שלהאומריםקיד שדבר שטיבולו במשקה אין צריך נטילת ידים כלל בזמן הזה ה"ז כאלו נוטל לנקיות בעלמאקטו ולא לשם מצות נטילהקטז ונטילת ידים צריכה כוונהקיז לשם נטילה המכשרת לאכילה ואצ"ל אם נטל ידיו שלא לאכול אלא משום נקיות שהיו ידיו מלוכלכות ואח"כ נמלך לאכול שצריך לחזור וליטול ידיוקיח.

ומכל מקום לא יברך אם לא הסיח דעתו מהםקיט לפיקכ שיש אומריםקכא שנטילת ידים אינה צריכה כוונה וספק ברכות להקל כי שמא עלתה לו נטילה הראשונה ועל נטילה הראשונה לא שייך לברך כיון שלא נתכוין כלל לנטילה למה הדבר דומה לנדה שנפלה למים ונטהרה מטומאתהקכב שאינה מברכת על טבילה זו בעלייתהקכג:


קיב) ב"י ד"ה מדברי, ממשמעות תוס' פסחים קטו, א ד"ה כל ושם ע"ב ד"ה אסוחי (ראה מ"א ס"ק יב). שו"ע ס"ז. ראה גם לקמן סי' תעה ס"ב. ואם התנה או כיון בפירוש מועיל, כדלקמן סי' קסד וסי' תעה שם. וראה אוצר מנהגי חב"ד (ניסן ע' קמז).

קיג) רמ"א ס"ז.

קיד) לעיל סוף ס"ג וש"נ.

קטו) רבינו ירוחם נתיב טז סוף ח"ו. ט"ז ס"ק ו. וכדלעיל סי"א לענין פירות.

קטז) מ"א ס"ק יג.

קיז) תוספתא ידים פ"א ה"ז. רשב"א בתורת הבית בית ו שער ד. ים של שלמה חולין פ"ח סי' כד. שו"ע סי' קנט סי"ג. מ"א שם ס"ק כה. וראה גם לקמן שם ס"כ. סי' קסד ס"א.

קיח) אגור סי' רז בשם שבלי הלקט (סי' קלה). שו"ע שם.

קיט) רמ"א ס"ז.

קכ) ט"ז ס"ק יא. מ"א ס"ק יג.

קכא) בדק הבית שם. שבלי הלקט סי' קלה. ב"י סי' קנט ד"ה קוף פסול. שו"ע שם סי"ג (שרק לכתחלה צריך לכוין).

קכב) כמבואר בחולין לא, א. טור ושו"ע יו"ד סי' קצח סמ"ח.

קכג) מ"א שם וראה גם לקמן סי' קסד ס"א. וראה דברי השואל בשו"ת צמח צדק חאו"ח סי' כה.