יז

יז כל מקום שאין מצטרפין מפני שלא נקבעו יחד וכל אחד מברך לעצמו אם בירך אחד לכולם אע"פ שנתכוין להוציאם ידי חובתם והם נתכונו לצאת לא יצאוקפ שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצותקפא שכל המחויב בדבר מוציא חבירו ידי חובתוקפב אבל בברכת הנהנין מי שנהנה הוא ראוי שיברך ואין אחד פוטר חבירו בברכתו אלא א"כ נקבעו יחד על דבר שדרך לקבוע עליו כגון פת ויין שקביעותם מצרפתן להיותם נחשבים כגוף אחד לברכה אחת לכולםקפג.

אבל אם נקבעו יחד אלא שכל אחד צריך לברך לעצמו מפני שאין קביעותם מועלת כגון בברכת המזון בפחות מג'קפד או ברכה אחרונה של פירותקפה כל אחד ואחד מברך לעצמו ואם בירך אחד לכולם יצאו ידי חובתם בדיעבדקפו כמו שיתבאר בסימן קצ"גקפז ורי"גקפח ויש אומריםקפט שבכל מקום יצאו ידי חובתם בדיעבד והעיקר כסברא הראשונה:


קפ) רא"ש ברכות פ"ו סי' לג. רבינו ירוחם נתיב טז סוף ח"ד. מ"א סקכ"ח.

קפא) ראה גם לקמן סכ"ג. רס"י קצב.

קפב) כדלעיל סי' ח סי"א. לקמן סי' ריג ס"ו.

קפג) ר"ן מגילה כג, ב ד"ה אבל בשם הגאונים. וראה גם לקמן סי' קצב ס"א. ריג ס"ב. חקרי הלכות ח"ח ז, א.

קפד) כדלקמן רס"י קצב.

קפה) כדלקמן סי' קצז ס"ב.

קפו) תשובות הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' קצו הובא בב"י סי' ריג ד"ה כתוב בספר. מ"א שם.

קפז) ס"א (שכותב לענין ברהמ"ז בפחות מג' - "לכתחלה").

קפח) ס"ב (לענין ברכה אחרונה של פירות).

קפט) רוקח סי' שכט. שו"ע סי"ג. לבוש סי"ג. ט"ז סקי"ג. וראה חידושי צמח צדק יד, ד.