כג

כג מי שאינו אוכל אינו יכול לברך המוציא להוציא האוכלין ידי חובתןרמד אפילו אינן יודעין לברך לעצמןרמה כיון שהוא אינו מחויב בברכה זו וכל שאינו מחויב בדבר אינו מוציא אחרים ידי חובתןרמו שברכת הנהנין אינה דומה לברכת המצות שאף מי שאינו מחויב בדבר מפני שכבר יצא ידי חובתורמז יכול לברך למי שעדיין לא יצא ואינו יודע לברך לעצמורמח כגון לקדש קידוש היום לנשים ועמי הארץרמט לפי שבמצות שהן חובה כל ישראל ערבים זה בזהרנ וגם הוא נקרא מחויב בדבר כשחבירו לא יצא ידי חובתו עדייןרנא משא"כ בברכות הנהנין שאף שהן חובה על הנהנה מכל מקום בידו שלא ליהנות ושלא לברךרנב לפיכך אין אחר שאין נהנה נקרא מחויב בדבר הברכה זו שזה צריך לברך על מה שחפץ ליהנות.

ואפילו בשבתרנג שהוא חייב לאכול פתרנד מכל מקום כיון שחיוב זה אינו אלא להנאתו שאם אינו נהנה באכילתו והתענית עונג לו פטור מלאכולרנה א"כ אם אינו יודע לברך ג"כ לא יהנהרנו שאסור ליהנות מהעולם הזה בלא ברכהרנז ואין כל ישראל ערבים שיהנה זה.

אבל כל אכילה ושתיה שהן חובה על האדם שלא משום הנאתורנח כגון מצה בליל ראשון של פסח ויין של קידושרנט בין של לילה ובין של יוםרס אם אינו יודע לברךרסא יכול אחר שכבר יצא להוציאו ידי חובתו אף מברכת הנהנין שבהן שהן המוציא ובורא פרי הגפןרסב ואין צריך לומר ברכת אכילת מצה וברכת הקידוש עצמה שהם מברכות המצותרסג ואם מקדש על הפת מוציאו גם מברכת המוציא שבקידוש שהיא חובה משום קידוש ולא משום הנאתורסד.

וכל זה לגדול שאינו יודע לברך אבל לקטנים רשאי לברך כל ברכת הנהנין כדי לחנכן במצותרסה ואפילו אין חינוכם מוטל עליו כגון שאינן מבני ביתורסו:


רמד) ר"ה כט, א-ב. טור ושו"ע סי"ט. סי' ריג ס"ב. וראה גם לקמן שם ס"ג (דהיינו אפילו בדיעבד). סי' קצז ס"ו (לענין בהמ"ז).

רמה) עולת תמיד סקכ"ג.

רמו) משנה שם. וראה גם לקמן סי' קפו ס"ב. סי' קצז ס"ו.

רמז) משא"כ במי שאינו מצווה כלל, כדלקמן סי' קצז ס"ו.

רמח) כדלעיל סי' ח סי"א וש"נ.

רמט) כדלקמן סי' רעג ס"ו. סי' תפד סוס"א וש"נ.

רנ) שבועות לט, א.

רנא) הרב רבינו יונה ברכות כ, א ד"ה תפלה ומזוזה. מ"א סק"מ. ראה גם לקמן סי' קצז שם.

רנב) רש"י ר"ה כט, סע"א. רא"ש ברכות פ"ז סי' כא. מ"א שם. לקמן שם.

רנג) מרדכי פ"י דפסחים (לה, א). ב"י ד"ה ומשמע, ממשמעות הגמ' ר"ה שם. שו"ע ס"כ. מ"א סקמ"א.

רנד) לשון השו"ע שם. וראה לקמן סי' קפח ס"י. סי' עדר ס"ה וש"נ.

רנה) כדלקמן סי' רפח סעי' ב-ג. סי' רצא ס"א. וראה לקו"ש חכ"א ע' 85.

רנו) מ"א שם. וראה גם ט"ז סי' רעג סק"ג.

רנז) כדלעיל ס"א וש"נ.

רנח) מ"א שם. וראה גם לשון רבנו לקמן סי' רעג ס"ו. סי' רצז ס"ז. סי' תפד ס"א. שם ס"ג.

רנט) ר"ה שם כט, א. שו"ע ס"כ.

רס) רבנו ירוחם נתיב יב ח"א (סו, א). ב"י ד"ה ולענין. שו"ע ס"כ. רמ"א סי' רעג ס"ד. לקמן שם ס"ו.

רסא) טור ושו"ע סי' רעג ס"ד. לקמן שם ס"ו. ואם יודעים לברך אלא שאינם יודעים לקדש - ראה לקמן סי' רעב קו"א סק"ב. ואם המקדש צריך לקדש אלא שאינו צריך לברכת הגפן והשומע יודע לברך – ראה לקמן סי' קצ סוס"ד. סי' רעב סי"ב ובקו"א סק"ב שם.

רסב) ר"ה שם. רמב"ם שם. שו"ע שם. וראה גם לקמן שם וסי' תפד ס"א לענין בפה"ג. סי' תפד ס"ג לענין המוציא. וכ"ה לענין ברכת האדמה של כרפס - ראה שם ס"ב. אבל לא לענין ברכת הריח שבהבדלה – ראה לקמן סי' רצז ס"ז. ולענין ברכת האש – ראה שם ס"ט ובקו"א סק"ב שמסתפק בזה (וראה גם לקמן סי' ריג ס"ה). ולענין כוס ברהמ"ז – ראה לקמן סי' קצ סוס"ד. וראה גם שו"ת צ"צ חאו"ח סי' קטו (יב, ג).

רסג) ר"ה כט, סע"א. רש"י שם כט, ב ד"ה מהו. ראה לקמן סי' רעג ס"ו לענין קידוש. סי' תפד ס"ג לענין מצה.

רסד) לבוש סי' רעג ס"ד בהגהה. ב"ח שם. ט"ז שם סק"ג. מ"א שם סקי"ג. לקמן שם סוס"ו.

רסה) ר"ה שם כט, ב. טור ושו"ע סי"ט. וראה לקמן סי' רטו ס"ב. סי' רצז ס"ז.

רסו) ב"י סד"ה ואיכא למידק ואחרונים. ב"ח סוד"ה מי שאינו. פרישה סוסקי"ד. ט"ז סקט"ז. וראה לקמן סי' שמג סעי' א-ב.