ג

ג מצוה מן המובחר לברך על הפת כשהיא שלימהלא ולא לפורסה תחילה ואח"כ לברך עליה אם הביאו לפניו שלימה ואף אם הביאו לפניו פרוסה מצוה מן המובחר לברך עליה כך כשהיא פרוסה גדולה ולא יפרוס ממנה עד לאחר הברכהלב.

וצריך שתכלה כל הברכה בעוד שהיא שלימהלג או פרוסה גדולהלד וגם אחר שגמר הברכה לא יבצע עד שיכלה עניית אמן מפי רוב העוניםלה אם יוצאים ידי חובתם בברכתולו לפי שגם עניית אמן מכלל הברכה היאלז אבל המיעוט המאריכים יותר מדאי א"צ להמתין עליהם שכל המאריך באמן יותר מדאי אינו אלא טועהלח.

וטוב לחתוך מעט בסכין פרוסת הבציעה מן הלחם קודם שיתחיל לברך כדי שלא יפסיק בשהיית החיתוך בין ברכה לאכילה ואינו מפרידה ממנו עד אחר שתכלה כל הברכהלט ואין הלחם חשוב כפרוס ע"י חתך מועט כזה אם הוא בענין שאם יאחז בפרוסה יעלה שאר הככר עמה ולא יחתוך יותר מכשיעור הזה שאם יחתוך יותר בענין שאם יאחז בפרוסה לא יעלה שאר הככר עמה אע"פ שאם יאחז בככר תעלה הפרוסה עמה הרי זה כפרוס לכל דברמ.

לפיכך בשבת ויום טוב אין לחתוך כלל בלחם עד לאחר הברכה כי שמא תשמיט ידו ויחתוך יותר מכשיעור הזה ונמצא שבצע על פרוסהמא ובשבת צריך להיות לחם משנה שלםמב ואין לחוש להפסק שהיית החיתוך בין ברכה לאכילה שהשהייה בלבדה בלא דיבור אינה חשובה הפסקמג אלא שבחול עושים כן על צד היותר טוב ומכל מקום אם שכח וחתך בשבת כמו בחול לא הפסיד הלחם משנהמד שכל שאוחז בפרוסה ושאר הככר עולה עמו הרי הוא כשלם לכל דברמה.

ועוגה דקה גם בחול א"צ לחתוך בה קודם שיברך כיון שאין שהות בשבירתה אחר הברכהמו:


לא) ברכות לט, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ז ה"ד. וראה גם לקמן סי' קסח ס"א.

לב) מ"א סק"ד.

לג) גמ' שם טור ושו"ע ס"א.

לד) ע"פ המ"א שם.

לה) ברכות מז, א. טור ושו"ע שם סט"ז. וראה גם לקמן ס"כ.

לו) כדלקמן סי"ד וסי"ח. וראה רמ"א ס"ב.

לז) רש"י שם ד"ה עד. וראה גם לעיל סי' קכד סי"א. סי' קכח סכ"ה. וראה לקמן סי"ד. וראה לקו"ש חל"ה ע' 220. דרכי החיים (אמן ח"ט סק"א).

לח) גמ' שם. מ"א סקל"ו. וראה גם לעיל סי' קכד שם.

לט) תוס' ברכות לט, ב ד"ה והלכתא. ורא"ש שם פ"ו סי' יט. והרב רבנו יונה שם ד"ה מתקיף. ומרדכי שם רמז קכח. טור ושו"ע שם ס"א. ט"ז סק"ג.

מ) רא"ש שם. הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ז אות ו בשם מהר"ם מרוטנבורג. טור ושו"ע שם.

מא) תוס' שם. ומרדכי שם. רמ"א שם. ומנהגינו לרשום על הלחם קודם ברכה ונזהרים שלא לחתוך (ס' המנהגים - חב"ד ע' 28), הובא בב"ח כאן סד"ה וכתב (בשם מהרש"ל), ובמ"א סי' רעד סק"א. וראה בדה"ש סי' פב סק"ח.

מב) כדלקמן סי' רעד ס"ב. וכן ביו"ט - כדלקמן ס"כ וש"נ.

מג) ט"ז סק"ג. והיינו כשהוא לצורך אכילה, כדלקמן סי' רו ס"ג. וראה גם לעיל סי' קסו. לקמן סי' קצ ס"ח. והפסק בדיבור לצורך אכילה - ראה לקמן ס"ט וש"נ.

מד) מרדכי עירובין פ"ז רמז תקכה. רמ"א ס"א.

מה) כדלעיל לענין לחם שלם. ובמ"א סק"ה הביא מאגודה (חולין סי' קנ) בשם מהר"מ מרוטנבורג ומשלטי גבורים (במרדכי ברכות פ"ו אות ט) אף לענין לחם משנה.

מו) מהרי"ל הל'  סעודה. הובא בעולת תמיד סק"ב. אליה רבה סק"ב.