ה

ה כל הברכות כולן מברכים אותן בלשון עבר ולא בלשון הוהנז שהרי כבר הוציא מן הארץ לחם זה שהוא בא ליהנות ממנונח וכבר ברא פרי זה או מזון זה ומה שמברכין בורא ולא שבראנט הוא מפני שבורא הוא משמע ג"כ לשון עברס כמ"שסא בורא השמים לכן מברכין בלשון הפסוקסב וכן המוציא משמע ג"כ לשון עברסג כמ"שסד המוציא לך מים מצור החלמיש.

ואע"פ שיש מקום לטעות ולומר שהמוציא אינו מורה לשון עברסה כמ"שסו המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים ועדיין לא הוציאם אזסז ואף שיש לומר שכוונת הכתוב שכשתצאו אעשה לכם שתדעו כי אני ה' אלהיכם הוא המוציא אתכם ולשון עבר הואסח מכל מקום היה ראוי יותר לומר מוציא לחם שהוא לשון מבורר על העברסט כמ"שע אל מוציאם ממצרים וכשנאמרה פרשת בלעם כבר יצאועא אעפ"כ מברכין המוציאעב כדי שלא לערב האותיות שהם מ"ם של העולם ומ"ם של מוציאעג שאם לא יתנו ריוח ביניהם תבלע אחת מהןעד.

ומה שאומרים לחם מן אע"פ שיש ערבוב אותיות הוא מפני שהוא לשון הפסוקעה מצמיח חציר לבהמה וגו' להוציא לחם מן הארץעו שכל הברכות והתפלות תפשו לשון הכתוב בכל מה דאפשר וצריך ליזהר ליתן ריוח בין לחם ובין מןעז וכן בין שאר ב' אותיות ששוות בברכותעח:


נז) ברכות לח, א. מ"א סק"ח. וראה גם לקמן סי' רד סי"ח.

נח) רש"י שם ד"ה דאפיק.

נט) כדעת בית שמאי רפ"ח דברכות גבי ברכת האש.

ס) ברכות נב, ב. ראה גם לקמן סי' רד סי"ח. לעיל סי' סו סי"ב.

סא) ישעי' מב, ה.

סב) תוס' ברכות שם ד"ה בברא. מ"א שם.

סג) ברכות לח, א.

סד) דברים ח, טו.

סה) כר' נחמי' בברכות שם.

סו) שמות ו, ז.

סז) רש"י שם ד"ה ורבי.

סח) כדעת רבנן שם.

סט) כדעת רבא שם, גם לדעת רבנן.

ע) במדבר כג, כב.

עא) רש"י שם ד"ה דכתיב.

עב) ברכות לח, ב. רמב"ם הל' ברכות פ"ג ה"ב. טור ושו"ע ס"ב.

עג) ירושלמי ברכות רפ"ו הובא בתוס' שם לח, ב ד"ה והלכתא.

עד) לבוש ס"ב.

עה) תהלים קד, יד.

עו) שם בתוס'.

עז) טור ושו"ע ס"ב ע"פ הירושלמי שם.

עח) ראה גם לעיל סי' סא סי"ט.