י

י וכל זה בשבת ויום טוב של שלש רגלים אבל בחולו של מועדסו וראש חודשסז וראש השנהסח אם לא נזכר עד שהתחיל ברכת הטוב והמטיב אינו חוזר מפני שברכת המזון בימים אלו היא רשות שאם רוצה אוכל פירות וכיוצא בהם כדי שלא יתענהסט ובראש השנה יש מתירין אפי' להתענותע ואף שאין דבריהם עיקרעא מכל מקום יש לחוש לדבריהם שלא לכנוס לספק ברכה לבטלה אם יחזור לראשעב.

משא"כ בשבתות וימים טובים של שלש רגלים שהוא חייב לאכולעג פת שמברכין עליו ברכת המזוןעד שבשבת נאמרעה וקראת לשבת עונג וביום טוב נאמרעו ושמחת בחגך ואין עונגעז ושמחהעח בלא אכילת לחם (שקובעים עליו סעודה) שהלחם הוא עיקר הסעודהעט שכל סעודה נקרא על שם הלחםפ (ומיני לחמים שאין קובעין עליהם סעודהפא צריך לאכול מהם כשיעור קביעות סעודהפב) ואז הוא חייב לברך ברכת המזון כמ"ש בסי' קס"חפג.

ומכל מקום אם נזכר קודם שהתחיל ברכת הטוב והמטיב בראש חודש אומר ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולםפד שנתן ראשי חדשים לעמו ישראל לזכרוןפה וספק הוא אם הוא חותם בא"י מקדש ישראל וראשי חדשים אם לאופו וספק ברכה להקלפז ולא יחתוםפח ואפילו בלילה שבתפלה אינו חוזר אם לא אמר יעלה ויבא בעבודה אע"פ שנזכר קודם שהתחיל ברכה שלאחריהפט בברכת המזון צריך לומר בא"י אמ"ה שנתן וכו'צ לפי שבתפלה כיון שאף שלא נזכר עד שהתחיל מודים לא הצריכוהו לחזור לעבודה להזכיר של ראש חודש במקום שתקנו חכמים לפי שאין מקדשין החדש בלילהצא אין לו להזכיר ג"כ בין עבודה למודים משום הפסק בתפלה אבל בברכת המזון אחר שחתם בונה ירושלים נסתיימה ברכת המזון של תורה ואין לחוש להפסק אם יברך אשר נתן כו' קודם שיתחיל הטוב והמטיבצב ואף שאין מחזירים אותו משום הזכרת ראש חודש בלילה מכל מקום זו אינה חזרה אלא הוספת ברכה שתקנו להוסיף במקום שאין לחוש בה להפסקצג:


סו) רמב"ם שם הי"ג. סמ"ג עשין כז הל' ברכת המזון. כל בו סי' כה. שו"ע ס"ז.

סז) גמרא שם מט, ב. טור ושו"ע שם.

סח) מ"א ס"ק ז. ובסידור: וכן בר"ה ביום, אבל בליל ר"ה חוזר. וראה שער הכולל פל"ד סי"א. ודין יום הכפורים יתבאר לקמן סי"א.

סט) תוס' שם ד"ה אי. רבינו יונה שם ד"ה ברכת. רשב"א שם ד"ה תפלה. רא"ש שם סי' כג. טור ושו"ע שם.

ע) עי' בטור וב"י סי' תקצז.

עא) שו"ע שם. וכ"ה לקמן שם ס"א וש"נ.

עב) מ"א שם. וראה גם לקמן שם ס"ז.

עג) גמרא שם.

עד) תוס' ורשב"א ורא"ש שם. לבוש ס"ז. מ"א ס"ק ט. וראה גם לקמן סי' עדר ס"ה. סי' רצא ס"א. סי' תעה סל"ב. סי' תרלט סיז-יט. וראה הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים ד"ה מצה, אם החיוב הוא מן התורה.

עה) ישעי' נח, יג.

עו) דברים טז, יד.

עז) רשב"א שם.

עח) רא"ש שם. מעדני יום טוב שם אות ז. לבוש שם. ועי' לקמן סי' תקכט ס"ו-ז שושמחת בחגך הוא גם בחול המועד. ושם ס"ג שחיוב הסעודות הוא ממקרא קודש ומעונג שנאמר בשבת. וראה גם לקמן סי' רמב ס"א. ובסי' עדר ס"א וס"ה שחיוב הסעודות בשבת לומדים גם מאכילת המן שנאמר בה לחם.

עט) רא"ש שם. וכ"ה לקמן סי' עדר ס"ה. סי' תקכט ס"ד.

פ) ראה רש"י קהלת י, יט. וראה הגהת מרדכי שבת רמז שצג בשם הרמ"א.

פא) שגם בהם יוצאים חובת סעודת יו"ט, כדלקמן סי' תעה סל"ב לענין מצה עשירה, וש"נ.

פב) ראה גם לעיל סי' קסח קו"א ס"ק ד. הגהת מהרי"ל על הגליון: שמעתי ממנו בסוף ימיו שחזר בו ולא הצריך לאכול כשיעור קביעות סעודה שהרי גם בברכת מעין ג' יש בה הזכרה של קדושת היום. ועי' פס"ד צמח צדק שנז, ג, דאין בזה ספק שבסעודת שחרית מחויב לאכול פת ולא סגי במיני מזונות. וראה לקו"ש חכ"א ע' 85 בהערה. דרכי החיים (אכילת חובה ח"ג ס"ק א). ס' הק"ן ע' 36. מחשבת חיים ע' פז-ח. מ"מ וציונים. קיצור הלכות שבת לסי' עדר (מילואים ע' ע).

פג) סעיף ח וש"נ.

פד) בשם ומלכות. רוקח סי' שלט. שבלי הלקט סי' קפב. אגודה ברכות פ"ז סי' קעח. לבוש ס"ז. אליה זוטא ס"ק יא ואליה רבה ס"ק י בשם הרבה פוסקים. ובמאמר מרדכי ס"ק יג - גם בדעת הטור ושו"ע שם.

פה) גמרא שם. טור ושו"ע שם.

פו) גמרא שם. והטעם יתבאר לקמן סי"א במוסגר. ושם יתבאר גם שיש פוסקים לחתום אף בראש חדש.

פז) הגהות מיימוניות הל' ברכות פ"ב אות ז בשם ראבי"ה. מ"א ס"ק יד.

פח) רי"ף שם. רמב"ם הל' ברכות פ"ב הי"ג. טור ושו"ע שם. וכ"ה בסידור.

פט) וכן בהבדלה שבחונן הדעת, כדלעיל סי' קיד ס"ז ולקמן סי' רצד ס"ז וש"נ.

צ) רשב"א ברכות כט, א ד"ה כתב רבינו אלחנן. מרדכי ברכות רמז קעו בשם רבינו יוסף. טור ושו"ע שם.

צא) ברכות ל, ב. וראה גם לעיל סי' קח סי"ד.

צב) תוס' ברכות ל, ב ד"ה מסתברא. רשב"א שם. ארחות חיים הל' תפלה סי' קג. ט"ז סי' קיד ס"ק יב.

צג) טור לבוש ס"ז-ח.