קצ שתיית היין אחר הברכה ודיניו ובו ח' סעיפים:

ב

ב כל דבר הטעון כוס לא די באחיזת הכוס לבדה בשעת אמירת אותו דבר שזה אינו מעכב כלל בדיעבדיג אלא עיקר מה שהטעינו כוס הוא לשתות ממנויד אחר אמירת אותו דבר שתהא אותה אמירה כעין שירה הנאמרת על הייןטו שמנסכין על גבי המזבחטז שהיא שתיית המזבחיז אף כאן תהא נאמרת שירה על שתיית היין ואין שתייה חשובה לומר שירה אלא אם כן שותה שיעור הראוי ליישב דעתו של אדםיח שהוא כמלא לוגמיויט שהיא שתיה של הנאהכ ובפחות משיעור זה לא קיים מצות הכוס כללכא.

וכל דבר שהכוס מעכב בו אפילו בדיעבד שאם אמר בלא כוס צריך לחזור ולומר על הכוס כגון קידוש והבדלה ה"ה אם אמר על הכוס ולא שתה ממנו כמלא לוגמיו מיד קודם שעקר ממקומו ובלא היסח הדעת בינתיים צריך לחזור ולקדש כמ"ש בסי' רע"אכב וכן בברכת המזון לא קיים מצות הכוס כללכג:


יג) כדלקמן ס"ג וש"נ.

יד) ברכות נב, א.

טו) שאילתות פר' יתרו סי' נד. בה"ג הל' קידוש והבדלה. מרדכי יומא רמז תשכח. הובא בב"י סי' רסה. ט"ז שם ס"ק י.

טז) ברכות לה, א. רמב"ם הל' כלי המקדש פ"ג ה"ב.

יז) ראה לעיל סי' קסז ס"ח וש"נ.

יח) תוס' יומא פ, א ד"ה הכי נמי.

יט) פסחים קז, א - לענין קידוש. וכ"ה לקמן סי' רעא סכ"ד. ולענין כוס ברכת המזון - טור ושו"ע ס"ג. והיינו לדעה הא' דלקמן ס"ד שדינם שוה, משא"כ לדעה הב' שם אין צריך כמלא לוגמיו אלא בקידוש, כדלקמן בסוף הסעיף שם.

כ) רא"ש פסחים פ"י סי"ח. לבוש ס"ד. וכ"ה לקמן סי' רעא סכ"ה.

כא) פסחים שם - לענין קידוש.

כב) סעיף כו, ובקונטרס אחרון שם ס"ק ז.

כג) עי' לקמן סי' רצט סוף ס"ז.