רה דיני ברכת ירקות ובו ו' סעיפים:

א

א על הירקות מברך בורא פרי האדמהא בין חיין בין מבושליםב וכן מיני קטניות שטובין חיין ומבושליםג ואפילו מיני ירקות וקטניות שטובים מבושלים יותר מחיין אם דרך רוב בני אדם לאכלם ג"כ כשהם חיין מברך בורא פרי האדמה גם כשהם חייןד.

(ואפילו מיני ירקות שאין דרך רוב בני אדם לאכלם חיין אלא ע"י פת או דבר אחר כגון בצלים וכיוצא בהם ובא לאכלם בפני עצמןה) ומכל מקום שום ובצל שהזקינו ואינם ראוים לאכלם חיין בלא פת מפני שהם שורפים במאוד מברך עליהם שהכלו (כמו על החומץז הואיל ונשתנו לגריעותא).

וכשהם מבושלים מברך עליהם בורא פרי האדמה אפילו בישלם בפני עצמן ואע"פ שדרך אכילתם מבושלים הוא ליתנם בתבשיל ולא לאכלם בפני עצמן מכל מקום כיון שגם כשהם בתבשיל דרכם להאכל ואכילתם חשובה אע"פ שהיא טפילה אצל התבשיל הרי דרך אכילתם זו [מ]חשיבתם לברך עליהם בורא פרי האדמה בלא פתח.

ואין דומין לשבת וכמון וכיוצא בהם שכשהם בתבשיל אין אכילתם חשוב שאינן עשוין לאכילה כלל לפיכך אף כשבישלם בפני עצמן או אפילו אוכלם חיים אינו מברך עליהם אלא שהכל כמ"ש בסי' ר"דט:


א) משנה ברכות לה, א. טור ושו"ע ס"א. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט ה"י. סדר ברה"נ פ"ו הי"ב. ולענין פירות הארץ ופירות העץ עי' לעיל סי' רב סט"ז.

ב) גמרא לח, ב. תוס' שם ד"ה משכחת. רא"ש ברכות פ"ו סי' טו. טור ושו"ע שם.

ג) שם ושם. רמ"א סי' רח ס"ח. ראה גם לעיל סי' רב סי"ז.

ד) הרב רבינו יונה ברכות שם ד"ה ושלשה (הובא במ"א ס"ק ג). וכ"ה גם לעיל סי' רב סט"ז וש"נ.

ה) עי' חק יעקב סי' תעה ס"ק טז. וראה לקמן שם סכ"ג. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הי"א. סדר ברה"נ פ"ו הי"ב. וראה מנחת פתים הוספות לאו"ח סי' רב ס"ק טז (סוף חלק אהע"ז). חקרי הלכות ח"ח מג, א.

ו) ט"ז ס"ק ב.

ז) דלעיל סי' רד ס"ב.

ח) ט"ז שם. וכ"ה בלוח ברה"נ פ"ט הי"ב. וראה לעיל סי' רב סוף סט"ז, שאפילו כשדרך לאכלו חי ואין דרך לבשלו נשארת עליו ברכתו - כ"ז שלא נשתנו לגריעותא ע"י הבישול.

ט) סעיף ד.