ו

ו כל מקום שאחד פוטר את חבירו בברכת הנהנין מפני קביעותם יחד או מפני שנהנים ביחד מצוה שאחד יברך לכולם ולא כל אחד לעצמונה שנאמר ברב עם הדרת מלךנו.

אבל בברכת המצות אם כל אחד עושה מצוה בפני עצמו אף שכולן מצוה אחת כגון שכל אחד מתעטף בציציתנז או לובש תפילין הרשות בידם אם רצו אחד מברך לכולםנח כדי לקיים ברב עם הדרת מלךנט ואם רצו כל אחד מברך לעצמו

(כדי להרבות בברכות כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכותס ואף שהשומע כעונהסא מכל מקום המברך הוא עיקרסב שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתןסג וכולם מקיימים מצות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהםסד וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצות הברכה משיקיימנה ע"י שליחסה שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץסו ולברכת הזימון שנתבאר בסימן קצ"בסז.

משא"כ בברכות הנהנין כשכולן קבועים יחד שהם נחשבים כגוף אחדסח נהנה ולכן די להם בברכה אחת כמ"ש בסימן קס"זסט אם כן אם יברכו כל אחד לעצמו אינן ברכות הצריכות כלל כיון שהנאת כלם נחשבת כהנאת גוף אחד ע"י קביעתם יחד אלא א"כ תחילת קביעותם היתה על דעת שלא להצטרף לברכה אחת שאז נעשה כאלו לא נקבעו כלל יחד כמו שכתוב בסימן קצ"גע) אבל כשקבעו עצמן סתם נעשו כגוף אחד ואין מעלה כל כך בריבוי הברכותעא ואף שאין בזה איסור ברכה שאינה צריכה כיון שכל אחד חייב בברכה זו וגם עכשיו ששומעים הם כעונים מכל מקום כיון שאין מעלה בריבוי הברכות צריך שיברך אחד לקיים ברב עם וכו'.

וכן כשכולם נהנים ביחד די בברכה אחת לכולם אף ע"פ שלא נקבעו יחד ואין מעלה כל כך ברבוי הברכותעב.

וה"ה בברכות המצותעג כשכולם מקיימים המצוה ביחדעד כגון שמיעת קול שופרעה או מגילה מצוה שאחד מברך לכולם בין התוקע או הקורא בין אחד מן השומעים וכן אם יושבים בסוכה אחת.

אבל אם רצו לקיים כל אחד המצוה בפני עצמו ולברך לעצמן הרשות בידם כגון שיקרא כל אחד המגילה לעצמו אם אין שם עשרהעו או שיתקע לעצמו ומכל מקום טוב שיקרא אחד לכולם לקיים ברב עם הדרת מלךעז אע"פ שאין חיוב בדבר שאין לחייב אדם שיקיים המצוה המוטלת עליו ע"י שליח כשיכול לקיימה בעצמועח וכן בקידוש והבדלה וכל כיוצא בהן:


נה) שו"ת מהר"ם מרוטנברג (פראג) סי' ט (והגהת ברכות מהר"ם בסופו) בשם ריב"א (או ריב"ם) בשם ראבי"ה. הובא בב"י סי' קצג ד"ה מצאתי. רמ"א שם ס"ב. כסף משנה הל' ברכות פ"א סוף הי"ב בשם הרמ"ך. וכ"ה לעיל סי' קסז סי"ח.

נו) משלי יד, כח. ברכות נג, א.

נז) ארחות חיים הל' ציצית סי' כה, (לגירסת) שו"ע סי' ח ס"ה, לפירוש הט"ז שם ס"ק ה. לעיל שם סי"א.

נח) תוספתא ברכות פ"ו ה"כ. הובא ונתבאר באור זרוע (הל' ר"ה סי' רסב) ומהר"ם מרוטנברג (פראג סי' ז) ואבודרהם (סדר תפלות של חול ריש שער ג). מ"א ס"ק ז. וראה לקמן סי' תפט ס"א: שעשרה שעושין מצוה בבת אחת יכול אחד מהם לברך בשביל כולם (כלשון התוספתא הנ"ל, וכפירוש ארחות הנ"ל דהיינו רשות).

נט) ראה לקו"ש חכ"ד ע' 97 הערה 18.

ס) כדלעיל סי' ריב ס"ח וש"נ.

סא) ראה לעיל סי' ח סי"א וש"נ.

סב) ברכות נג, ב. מ"א סי' רא ס"ק ו. א"ר סי' רצ ס"ק א. וראה גם לעיל סי' רא ס"ה.

סג) ראה ב"ח סוף סי' תלד. וראה לקמן סי' תפט ס"א ששומע כעונה עדיף מדין שליחות. וראה שיח השדה שער ברכת ה' סי' ד ס"ק יט. כג. חקרי הלכות ח"א יב, ב. הל' שחיטה עם ביאורי הלכות ע' סג.

סד) כנוסח מינוי שליחות גט (ראה שו"ע אה"ע סי' קנד, סדר הגט סכ"ט סצ"ז-ח).

סה) דמצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא, א). ראה גם לקמן סי' רנ ס"ד. סי' תלב ס"ח. סי' תנג סל"ג. סי' תס ס"ג.

סו) ראה לעיל סי' נט ס"ד: שישמע אותן ברוב עם שהיא הדרת מלך כשט' שומעין מאחד.

סז) סעיף א: שיש שבח וקלוס יותר כשמצטרפין לברכה אחת.

סח) ר"ן בפי' המשנה מגילה כג, ב ד"ה אבל הגאונים.

סט) סעיף יח. וראה שם הטעם שנהגו שכ"א מברך לעצמו. וראה גם סי' קפג ס"י.

ע) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו, ועי' לעיל סי' קסז שם (ומציין לכאן). ובכת"י: בסימן קצז. בקוה"ש הגיה - שסיום המוסגר הוא לעיל אחרי "בסימן קצב". בדפוס הראשון מתחיל עוד מוסגר "אבל (כשקבעו", ומסיים בתחלת הסעיף הבא.

עא) ראה ברכות מה, ב: חלוק ברכות עדיף, אלא שבזימון שאני.

עב) כדלעיל ס"ה וש"נ.

עג) עי' מ"א סי' תרכא [אוצ"ל תריט] ס"ק ג וסי' רחצ ס"ק יח.

עד) עד"ז מחלק בפרדס (לרבינו אשר ב"ר חיים) שער ט חי"ב ס"ח, ומה"ר ישראל שבשו"ת מבי"ט ח"א סי' קפ. ומפרשים כן בתוספתא ברכות פ"ו ה"כ. וראה אהלי שם ח"ג ע' עד.

עה) שו"ע סי' תקפה.

עו) תשב"ץ סי' קעה. ארחות חיים הל' מגילה ופורים סי' כד. שו"ע סי' תרפט ס"ה.

עז) מ"א סי' תרפט ס"ק י. וכיון שאחד יקרא לכולם ממילא מצוה שגם אחד יברך לכולם, וכנ"ל. וראה העו"ב תשדמ ע' 61. תשסה ע' 48.

עח) מהר"י ישראל שבשו"ת מבי"ט שם.