ד

ד טוון נכריכ או ששזר אפילו ישראל עומד על גביו ואומר לו שיעשה לשם ציצית פסוליןכא (א) דנכרי אדעתיה דנפשיה קעבידכב ואינו חושש לדברי הישראל אלא אם כן מסייע הישראל מעטכג אבל אם טוון או שזרן חרש שוטה וקטןכד (ב) וגדול עומד על גביו ואומר להם שיעשו לשם ציצית כשר:


כ) שו"ע סעיף ב. ולענין תפילין ראה לקמן סי' לב סי"ב.

כא) רמב"ם הלכות תפילין פ"א הי"א. נימוקי יוסף הלכות ציצית. אלי' זוטא ס"ק ד. ב"ח סי' יד.

כב) ט"ז ס"ק א.

כג) רמ"א סעיף ב. רא"ש הל' ס"ת סי' ג בשם ר' ברוך בספר התרומה סי' קצ. וראה שו"ת מהרש"ם ח"ד סי' סג. מחנה יוסף ע' קיב.

כד) מ"א ס"ק ב. עי' בק"א. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' ב ס"ה הטעם והמקור דמהני בקטן כשגדול עע"ג. וראה גם לקמן סי' יד ס"ב.