יב דברים הפוסלים בציצית ובו ז' סעיפים:

ב

ב במה דברים אמורים שצריך להיות בחוטין הפסוקין כדי עניבה כשנפסקו ה' חוטין מהשמונה או יותר אבל אם לא נפסקוח אלא ד' חוטין מהשמונהט אע"פ שלא נשתייר מהם כלום אם כל הד' חוטין שנפסקו הם מצד אחד של הקשר ודקדק בעת הטלת הציצית בבגד לתת סימן בד' ראשי החוטיןי בענין שלעולם ד' [ראשים] הללו הם מונחים מצד אחד של הקשר והד' ראשים האחרים הם מונחים מצד השני של הקשר כשר משום שהרי נשתייר מכל חוט וחוט שנפסק הראש השני שיש בו אפילו יותר מכדי עניבה ולא עוד אלא אפילו אם נפסקו כל הח' חוטין וד' מהם נפסקו לגמרי וד' חוטין אחרים שמצד הב' של הקשר לא נשתייר בהם אלא כדי עניבה כשריא כיון שנשתייר מכל חוט מד' חוטין הארוכים כדי עניבה אין צריך יותר.

במה דברים אמורים כשהיו כל החוטים הפסוקין מצד אחד של הקשר אבל אם היו מב' הצדדים אפילו לא נפסקו אלא ב' חוטין מהשמונהיב אחד מצד זה ואחד מצד זה ולא נשתייר בהם כדי עניבה או אפילו אם היו הב' חוטין הפסוקין מצד אחד של הקשריג אלא שלא דקדק בעת עשיית הציצית שיהיו הד' ראשים מונחים ביחד לעולם מצד אחד של הקשר א"כ יש לחוש שמא אלו ב' חוטין הפסוקים הם חוט א' מד' חוטין הארוכים א"כ הרי נפסק חוט אחד מד' חוטין הארוכים לגמרי ולא נשתייר ממנו כדי עניבה לכן הציצית פסולים מפני שחסר א' מהד' חוטין הצריכים להיות בציצית מן התורהיד ואם אין בכל אחד מב' החוטין מהשמונה הנפסקין לבדם כדי עניבה אבל אם נצרף מב' השיורים שנשתיירו בהם יהיה כדי עניבה אפ"ה יש לפסולטו אע"פ שמחוט הארוך שנפסק הרי נשתייר כדי עניבה מכל מקום כיון דבכל א' מראשי חוט זה שנפסק היוצא חוץ לקשר אין בהם כדי עניבה בכל אחד לבדו א"כ הרי הם כאילו לא היו כללטז דכל פחות מכדי עניבה הרי הוא כמו שאינו וא"כ הרי הוא כאלו לא נשתייר כלום מן החוט הארוך:


ח) שו"ע ולבוש סעיף א.

ט) לחם רב אות ד בשם ב"י ומצאתי כתוב (וראה לבוש שם). עולת תמיד ס"ק ב. עטרת זקנים ס"ק ב (בשם ב"י). פרי צדיק סעיף א (ד"ה ולפי מה). מחצית השקל ס"ק ד.

י) ע' בדה"ש סי' ו ס"ק מט דהיינו ע"י עניבה.

יא) מ"א ס"ק ד. פרי צדיק שם (ד"ה ולר"ת).

יב) מ"א ס"ק ה. פרי צדיק שם.

יג) שו"ע שם.

יד) עי' לעיל סי' יא סעיף א. וראה יד שאול.

טו) לבוש סעיף א. מ"א ס"ק ג. ועי' פרי מגדים אשל אברהם שם. וראה חקרי הלכות ח"ה ע' 32.

טז) ב"י. לבוש שם.