ז

ז כל חוט מח' חוטין שנתפרק משזירתולו לאחר שכבר הטיל את הציצית בבגדלז בין שנתפרק כל אורך החוט ונעשה ב' חוטין בין שלא נתפרק אלא מקצת החוט ומקצתו עומד עדיין בשזירתו כיון שהציצית פסולים אם אינם שזוריםלח לכן אנו רואים אותו החוט או מקצתו שנתפרק משזירתו כאלו היה אותו החוט או מקצתו נפסק לגמרי מן הציציתלט ודינו כדין נפסקו מקצת החוטין שנתבאר לעיל אלא שבכאן יש להקל יותרמ ויש לנהוג כסברא הראשונה דלעיל סעיף ב' שאפילו אם לא נשתייר שזור מכל אחד ואחד מד' חוטין הארוכים אלא כדי עניבה כשר מפני שיש מי שאומרמא שחוטי הציצית א"צ שזירה כלל לכן יש להקל כאן יותר משאלו היו פסוקים ממש:


לו) שו"ע סי' יא סעיף ג. וכ"ה בסדור ד"ה אם נפסק.

לז) ראה מ"מ וציונים.

לח) נימוקי יוסף הלכות ציצית (הובא בב"י סי' יא). עולת תמיד סי' יא ס"ק ג. וראה לעיל סי' יא סעיף ב.

לט) ר"ן סוף פ"ק דביצה (ד"ה מדאורייתא) [הובא בב"י סי' יא]. שו"ע שם.

מ) מ"א שם ס"ק ד.

מא) רמב"ם הלכות ציצית פ"א ה"י. ובסדור שם לא חילק בזה בין נפסקו לנתפרקו משזירתן.