כ דיני לקיחת ומכירת טלית ובו ו' סעיפים:

ב

ב הלוקח טלית מצוייצת מתגר נכריג אפילו אינו תגר למכור טליתות אלא הוא תגר לשאר סחורותד ואומר שלקח טלית זו מישראל עם ציציותיהה נאמן דחזקה על התגר שאינו משקרו שאם ימצא בדאי בדבר אחד לא יאמינוהו בדברים אחרים ואין סומכין על חזקה זו אלא כשמוכר טלית מצוייצת כהלכתהז דיש עוד צד להקל משום דאין דרך הנכרי לידע האיך עושין החוליות והקשרים ומסתמא לקחה עם ציציותיה מישראל אבל אין לוקחין ציצית שאינן תלויין בטלית מנכרי אפילו הוא תגר שמא הוא עצמו טוואן או שזרןח:


ג) טור. שו"ע שם.

ד) ב"י (הובא במ"א ס"ק א).

ה) רמ"א סעיף א.

ו) ב"י (הובא במ"א שם).

ז) מ"א (שם).

ח) ב"י.