כא כדת מה לעשות בציצית שנפסקו בטליתות ישנים ובו ה' סעיפים:

א

א ציצית תשמישי מצוה הןא כלומר שאין בעצמן שום קדושה רק שמשתמשין בהן לשם מצוה לפיכך אחר שנפסקו מן הטלית יכול לזורקן אפילו לאשפה אבל כל זמן שהן קבועין בטלית אסור להשתמש בהן שום תשמיש של חול כגון לקשור בהם שום דבר וכיוצא בזה משום ביזוי מצוהב ויש אומריםג דאף לאחר שנפסקו אין לנהוג בהם מנהג בזיון לזרקן באשפה או לכל מקום מגונה (אבל יכול לזרקן שלא במקום מגונה) וא"צ לגונזן לפי שאין בהם קדושה ואע"פ שהלכה כסברא הראשונה מכל מקום המחמיר ומדקדק במצות תבא עליו ברכהד ויש בעלי הנפש שמחמירין לגונזןה או להניחן תוך ספר אחד לסימןו הואיל ונעשה בהם מצוה אחת יעשו בהן מצוה אחרת:


א) שו"ע ולבוש סעיף א. החילוקים בזה בין קדושה, תשמישי קדושה ותשמישי מצוה, ראה לקמן סי' מב ס"ו וש"נ.

ב) ראה יד שאול.

ג) ארחות חיים הלכות ציצית סי' לד בשם הראב"ד. רמ"א סעיף א. וראה עד"ז לקמן סי' תרלח סי"ט לענין סכך. וראה חי' צ"צ עט, ד.

ד) רמ"א שם.

ה) מהרי"ל הלכות ציצית (הובא בדרכי משה ובט"ז ס"ק ב). רמ"א שם.

ו) שו"ת מהר"י ווייל סי' קצא וסי' קצג. מ"א ס"ק א. וראה גם לקמן סי' תמה סי"ב.