כב

כב אם לובש טלית קטן בביתוצז אע"פ שבירך עליו להתעטף בציצית ועל דרך שנתבארצח מכל מקום אם אח"כ הולך לבית הכנסת ומתעטף בטלית גדול צריך לחזור ולברך עליו ג"כ להתעטף ואינו נפטר בברכה הראשונה משום (ה) דההליכה מביתו לבית הכנסת חשוב הפסקצט ואף אם לא הפסיק בשום שיחה בינתיים ואפילו היה ביתו סמוך לבית הכנסת ולא עוד אלא אם אפילו רוצה להתעטף בטלית גדול בביתו רק שקודם שמתעטף בטלית גדול יצא חוץ לפתח ביתו וחזרק הוי הפסק בין הברכה שבירך על הטלית קטן ללבישת הטלית גדול וצריך לחזור ולברך. אבל אם לא יצא מפתח ביתו בינתיים אפילו אם בירך על טלית קטן בחדר זה והולך להתעטף בטלית גדול בחדר אחר באותו הבית א"צ לחזור ולברך כיון ששני החדרים הם בבית אחד לא חשוב הפסק מה שהולך מזה לזה אם אינו מפסיק בשיחה או בדברים אחרים:


צז) שו"ע ולבוש סעיף יג.

צח) בסעיף ז.

צט) כדלקמן רס"י קעח לענין בין ברכה לאכילה, ולקמן סי' תלב ס"ח לענין בין ברכה למצוה (וראה לקמן סי' רעג סעיף ב לענין קידוש במקום סעודה). וראה לקמן סי' קד ס"ב וסי' קסו וסי' קסז ס"ט - לענין הפסק הליכה כשאינו מבית לבית.

ק) מ"א ס"ק יז.