כ

כ ואם נפסקה אחת מאותיות הפשוטות שאין להם אלא ירך אחתקצד כגון וא"ו או זיי"ן או נו"ן פשוטה וכיוצא בהן אין שיעור הכשרן כמלא אות קטנה שהיא יו"ד כמו ברגל הה"א וכיוצא בה שהרי וא"ו שלא נשתייר ממנה אלא כמלא יו"ד אין זה וא"ו כלל וכן בשאר אותיות הפשוטות אלא הכשרן תלוי בקריאת התינוק שאינו חכם ולא טפש שאם התינוק יודע לקרותן כהלכתן כשרות ואם לאו פסולותקצה אבל תינוק חכם שמבין העניןקצו דהיינו פירוש המלות הרי הוא אומר האות הנפסקת מתוך הבנתו שמתפרש יפה לפי הענין ואין סומכין עליו אבל אם אינו חכם כל כך להבין הענין אע"פ שהוא חכם בהכרת האותיות היטיבקצז סומכין עליו וזהו לא טיפש שאמרוקצח.

ומכאן אתה למדקצט שאין צריך לכסות מלפניו שאר האותיות כמו שנוהגין שא"כ אף החכם שמבין הענין שקורא מהיכן יבין לקרות אות זו כהלכתה כיון שאינו יודע ענינה ופירושה ומכל מקום אות שנפסקה בנקב ונשתייר ממנה גם למטה מהנקבר צריך לכסות מלפניו מה שלמטה מהנקב לפי שהוא יצרפנה עם מה שלמעלה מהנקב ויקרא האות כהלכתה ובאמת אינן מצטרפין כיון שהנקב מפסיק ביניהם. וה"ה אם מפסיק ביניהם שריטה העוברת בעובי האות מעבר לעבר אבל אם אינה עוברת מעבר לעבררא אפילו היתה כן בשעת הכתיבה אינה פוסלת כיון שאין האות חלוקה לשתים לגמרי ואינו דומה לנקב שבאמצע העובי שפוסל אם היה בשעת הכתיבהרב לפי שמקצת עובי האות שמצד זה של הנקב אינו מוקף גויל במקום הנקב וכן מקצת עובי שמצד זה של הנקב משא"כ בשריטה שהיא קלף חלק וחשובה היקף גויל למקצת העובי שהאות מתכשרת בו שלא נתנו שיעור לעובי האותיות ויוכל לעשותן דקות מאד אפילו לכתחלהרג.

ואם השריטה עוברת מעבר לעבר והיתה כן בשעת הכתיבה יש אומריםרד שאין קריאת התינוק מועלת בה אפילו אם יכסו מלפניו מה שלמטה שלא הכשירו בקריאת התינוק אלא באות שנכתבה מתחלה ארוכה כראוי ואח"כ נתקצרה על ידי הנקב או על ידי שריטה ויש אומריםרה שאפילו היתה קצרה מתחלתה והתינוק קוראה כהלכתה כשרה ולכן אם אירע שכתב הסופר איזו אות מאותיות הפשוטות ומסתפק בשיעור ארכה אם היא ארוכה כהלכתה ואי אפשר לו להגיה משום שלא כסדרן כמו שיתבאר מראה לתינוק שאינו חכם ולא טפש וסומך עליו (וכן עיקררו וכן נוהגין):


קצד) מרדכי הלכות קטנות סי' תתקנג.

קצה) ר' זירא במנחות כט, ב. שו"ע סעיף טז. וראה לקמן סעיף לו וקו"א י. וסי' לו סעיף ד וש"נ.

קצו) רש"י שם ד"ה דלא חכים.

קצז) ט"ז ס"ק יא.

קצח) עי' מחצית השקל ס"ק יט.

קצט) סדר גט אשכנזי (הובא בב"י). שו"ע סעיף טז (וראה לבוש סעיף טז. ב"ח אה"ע סי' קכה מובא בבאר היטב ס"ק כב).

ר) ט"ז ס"ק י, יג.

רא) מ"א ס"ק כא.

רב) כדלעיל סעיף טז.

רג) כדלעיל סוף סעיף יח. וש"נ.

רד) ב"ח. מ"א ס"ק כא. וראה חקרי הלכות ח"ה מב, א.

רה) ט"ז ס"ק י מתשובת ריב"ש סי' קכ ומהרי"ק שורש סט.

רו) אלי' זוטא ס"ק יט.