מו הלכות ברכות השחר ושאר ברכות ובו י"א סעיפים:

ב

ב ברכות השחר נתקנו לברך כל אחת בשעה שנתחייב בהמח דהיינו כשיעור משנתומט יאמר אלהי נשמהנ וכששומע קול התרנגול יברך הנותן לשכוי בינה וכשלובש חלוקו והוא מושכבנא יברך מלביש ערומים וכשיניח ידו על עיניו דרך חלוקנב (אבל שלא דרך החלוק אסור להושיט יד לעין קודם נטילת ידים כמו שנתבאר בסי' ד'נג) יברך פוקח עורים וכשיושב יברך מתיר אסורים מפני שמניע עצמותיו שהיו כל הלילה כמו כפותיםנד וכשזוקף יברך זוקף כפופים שהיתה קומתו כפופה כל הלילה ועכשיו עמדה על מעמדהנה וכשיניח רגליו בארץ יברך רוקע הארץ על המים וכשנועל מנעליונו יברך שעשה לי כל צרכי ואין לשנות הנוסח ולומר צרכי הכ"ף בקמץ שהוא לשון רביםנז מפני שברכה זו אינו אלא על נעילת מנעלים שהוא צורך האדם (ועל שאר צרכיו מברך עליהם בפני עצמו כשנהנה מהם) וכשהולך יברך המכין מצעדי גברנח ויש נוהגין לומר אשר הכיןנט וכשחוגר חגורוס או לובש האבנטסא המפסיק בינו לערוהסב יברך אוזר ישראל בגבורה וכשמשים כובעסג או מצנפת בראשו יברך עוטר ישראל בתפארהסד.

ולמה הוזכרו שם ישראל בב' ברכות אלו ולא באחרות לפי שהחגורהסה והכובע בישראל אינם כמו באומות שבאומות אינן אלא להנאת הגוף בלבד אבל בישראל הם ג"כ משום צניעות וקדושה החגורה להפסיק בין לבו לערוהסו והכובע שלא יהא בגלוי הראש ואף שאין איסור בזה מן הדין מכל מקום מדת צניעות וקדושה הואסז שעל ידי כך ממשיך מורא שמים על ראשוסח.

וכשנוטל ידיו יברך על נטילת ידיםסט וכשנוטל פניו יברך המעביר שינה מעיני וכו' ויהי רצון כו' עד בא"י גומלע חסדים טובים לעמו ישראל ואין לענות אמן אחר המעביר שינה מעיני קודם ויהי רצוןעא מפני שהכל ברכה אחת ארוכה פותחת בברוך וחותמת בברוךעב ואע"פ שצריך לומר החתימה מעין הפתיחהעג י"ל שגומל חסדים טובים הוא החסד שעושה הקב"ה שמעביר חבלי שינה מעיניו:


מח) תשובת רב נטרונאי (סי' ט, ובאוצה"ג ברכות חלק התשובות סי' שסט). המנהיג דיני תפלה סי' א. טור.

מט) ברכות ס, ב (וכל הפרטים שבהמשך הסעיף) לפי גירסת הרא"ש שם פ"ט סי' כג. טור ושו"ע ס"א.

נ) רמב"ם הלכות תפלה פ"ז ה"ג. שו"ע שם. עיין לעיל סי' ו ס"ז.

נא) עמק הברכה סדר ברכות השחר אות ט. פרישה ס"ק ד. לבוש ס"ב. דברי חמודות ברכות פ"ט אות ע. וראה לעיל רס"י ב.

נב) עמק הברכה שם. מעדני יו"ט על הרא"ש שם אות ע. ט"ז ס"ק א. מ"א ס"ק א. וראה גם רבינו מנוח הל' תפלה פ"ז ה"ד. ס' הפרדס לר' אשר ב"ר חיים שער ט פ"ד.

נג) מהדו"ק סעיף ה. וראה לעיל סי' א ס"ז שחכמי הזוהר החמירו שלא ליגע במלבושיו קודם נט"י. וראה חקרי הלכות ח"ו ו, א. העו"ב תשעו ע' 55. תשעז ע' 96. תשעח ע' 57. תשעט ע' 48.

נד) ב"י. וראה לבוש ס"א.

נה) ב"י.

נו) ובסידור: בת"ב וביום הכיפורים אין אומרים ברכה זו. ובס' המנהגים - חב"ד (ע' 59): עד למחר.

נז) מ"א ס"ק ב.

נח) וכ"ה הנוסח בסידור.

נט) ראבי"ה ברכות סי' קמו. אגודה ברכות סי' רי. מ"א ס"ק ג.

ס) רמב"ם פ"ז מהלכות תפלה ה"ו.

סא) רא"ה ברכות ס, ב. מובא בב"י. רמ"א ס"א. ועי' פרישה סק"ז בדעת רבינו מנוח (הל' תפלה פ"ז ה"ו) ואבודרהם בשם הראב"ד.

סב) ב"י בשם הרא"ה שם.

סג) תוספות ברכות ס, ב.

סד) עי' לעיל סי' כה ס"ט.

סה) לבוש ס"ב. ב"ח. ט"ז שם ס"ק ב.

סו) ב"י בשם הרא"ה שם. וכדלקמן רס"י עד.

סז) לבוש שם. מ"א סי' צא ס"ק ג. וראה גם לעיל במהדו"ק סי' ב ס"ז. לקמן סי' צא ס"ג (ממדת חסידות). מהדו"ב סי' ב ס"ו (משום צניעות ובחקותיהם). לקמן סי' רפב ס"ו. ועי' פס"ד צ"צ סי' ב. אג"ק חי"א ע' שכו.

סח) שבת קנו, ב.

סט) כדלעיל רס"י ד.

ע) כ"ה גם לקמן ס"ח אבל לעיל ס"א ולקמן סי' קי ס"ז ובנוסח הסידור: הגומל. וכ"ה בסדור האריז"ל (ר' שבתי ור' יעקב קאפיל).

עא) טור ושו"ע ס"א.

עב) משא"כ ברכה קצרה, כדלקמן סי' מז ס"ה וש"נ.

עג) תוספו' ברכות מו, א ד"ה כל. מ"א ס"ק ה. וראה גם לקמן סי' קפח ס"ד.