ה

ה כשמסדרין אותן בבית הכנסת יש לסדרן כסדר שמתחייבין בהןצא כל מקום ומקום לפי מנהגוצב כגון במקומות שאין הולכין יחף כלל ונועלים מנעלים תחלה ואח"כ הולכין מברך תחלה העושהצג לי כל צרכי ואח"כ המכין מצעדי גברצד ובמקומות שהולכין קצת יחף בתוך הבית ואח"כ נועלין כשיוצאין לשוקצה מברכין המכין מצעדי גבר תחלהצו (וכן לענין פוקח עורים ומלביש ערומיםצז).

ואם טעה בסדר הברכות אין בכך כלום חוץ מברכת מתיר אסורים וזוקף כפופים שאם בירך זוקף כפופים לא יחזור ויברך מתיר אסוריםצח מפני שבכלל זקיפת הקומה הוא התרת האיברים ותנועתם ולמה יחזור לברך על זה שניתצט.

אבל אם בירך תחלה שלא עשני עבד יחזור לברך שלא עשני גויק אף שהגוי גרוע מהעבד לפי שיש מעלה בגוי שאינה בעבדקא שהעבד אין לו יחוס שאין זרעו מיוחס אחריו אלא אחרי האםקב כמו בבהמה שנאמרקג שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמורקד משא"כ בנכריקה וגם הנכרי יכול להתגייר מעצמו ולהיות כישראל גמור מה שאין כן בעבדקו.

וכן אם בירך תחלה שלא עשני אשה יחזור לברך שלא עשני גוי ועבדקז שהאשה אינה יכולה להתחייב בכל המצות כמו נכרי שיתגייר ועבד שישחררו רבו וצריך ליתן הודאה למקום ברוך הוא שלא שם חלקו כמעולה שבהםקח אלא זכה לעבוד ה' ולהיות קרוב אליו יותר מכולם:


צא) המנהיג דיני תפלה סי' א בשם ר' נטרונאי (שו"ת ריש סי' ט). לבוש ס"ד.

צב) מ"א ס"ק ב.

צג) ובקונ' השלחן הגיה "שעשה" כבסעיף ב.

צד) רמב"ם הל' תפלה פ"ז ה"ו. רא"ש פ"ט דברכות סי' כג. טור ושו"ע ס"א.

צה) ראה שבת קכט, א וברש"י שם ד"ה ויקח מנעלים. וראה פירוש התפלות והברכות לר' יהודה בן יקר.

צו) ברכות ס, ב. סמ"ג עשין כז. רוקח סי' שכ. ב"ח. וכ"ה בסידור.

צז) וכ"ה בסידור (דלא כדלעיל ס"ב). וראה ברכות שם. סדר ר' עמרם. פע"ח שער הברכות פ"ז. וראה חקרי הלכות ח"ו ו, ב.

צח) סדר רב עמרם גאון. הובא בטור. שו"ע ס"ה.

צט) ב"י.

ק) ט"ז ס"ק ו.

קא) ב"ק טו, א.

קב) ראה רש"י יבמות סב, א ד"ה חייס. קידושין סט, א ד"ה עבד.

קג) בראשית כב, ה.

קד) יבמות שם. וראה רמב"ם הל' אישות פט"ו ה"ו. והל' ממרים פ"ה הי"א.

קה) יבמות שם. רש"י שם ד"ה חייס. ולעיל "גוי" כלשון הברכה. ובכמה דפוסים שונה (ע"י הצנזור).

קו) מ"א ס"ק י. וראה גם סעיף הקודם.

קז) ט"ז שם.

קח) ראה ט"ז ס"ק ד. חקרי הלכות ח"ו ו, ב. גנזי חיים סק"ה.