מז דיני ברכת התורה ובו י' סעיפים:

ב

ב צריך לברך בין למקרא לבד בין למשנה לבדה בין לתלמוד לבדו בין למדרשיג לבדויד שהכל תורה היאטו ונתנה למשה מסיניטז והמהרהר בדברי תורה א"צ לברךיז וה"ה שיכול לפסוק דין בלא נתינת טעם לדבריויח שזהו ג"כ אינו אלא הרהוריט והרהור לאו כדיבור הואכ כמו ש[י]תבאר בסימן ס"בכא:


יג) ראה לקמן סי' נ ס"א.

יד) רבא ברכות יא, ב. טור ושו"ע ורמ"א ס"ב. וראה גם סידור ד"ה ברכת התורה.

טו) לבוש ס"ב.

טז) ברכות ה, א. וראה גם הל' ת"ת פ"א ה"ד.

יז) אגור סי' ב בשם מהרי"ל (וראה שו"ת מהרי"ל סי' רא). שו"ע ס"ד. וכ"ה בסדור: ואסור לדבר ולהוציא דברי תורה מפיו עד שיברך. ולענין אם יוצא בזה י"ח מצות ת"ת, עי' לקמן סי' פד ס"א. סי' קפה ס"ג. הל' ת"ת פ"ב סי"ב. תניא ריש פל"ח (מט, ב).

יח) רמ"א שם. ועי' לקמן רס"י פד.

יט) ר"ן שבת י, א ד"ה מקום. ע"ז מד, ב ד"ה תנא כשיצא.

כ) ר"ן שבת שם. תוס' ברכות כ, ב ד"ה ורב חסדא. אגור שם. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ב.

כא) סעיף ג, לענין ק"ש שאינו יוצא בהרהור וש"נ.