יג

יג יש ללמד זכות על מקומות שנוהגין שהקטנים יורדים לפני התיבה להתפלל ערבית במוצאי שבתותפב לפי שאין מוציאין את הרבים ידי חובתןפג שהרי אינן מחזירין את התפלה רק שאומרים ברכו וקדישפד ובמקומות שלא נהגו כן אין לקטן לעבור לפני התיבה אפילו בתפלת ערביתפה (משום ברכו שבהפו והוא הדין שלא יפרוס על שמעפז למי שלא שמע ברכו בשחריתפח ואין ברכו של תפלת שחרית וערבית דומה לברכו של קריאת התורה שקטן יכול לאמרהפט לפי שאינה חובה כל כך אלא על העולה לקרות בתורהצ אבל אלו הן חובה על כל צבור לשמען שחרית וערביתצא) וקטן שאינו חייב אינו מוציאם ידי חובתןצב.

ואפילו מי שמגיע לכלל י"ג שנה ביום השבת אין לו להתפלל ערבית של שבתצג במקומות שנוהגין להתפלל של שבת בערב שבת מבעוד יום משום תוספת שבתצד שהרי עדיין לא נשלמו לו י"ג שנה עד ליל שבת שתוספת שבת אינה מועיל לענין שנות ימי הנערצה אבל אם מתפלל בלילה ערבית מותר לירד לפני התיבהצו.

ומה שאמרוצז י"ג שנה ויום א' לא שצריך יום א' יותר על י"ג שנהצח אלא לומר שצריך י"ג שנה שלימות מיום אל יום ולא שיום א' בשנת י"ג נחשב שנה אבל מיד שהגיע תחילת כניסת היום שנולד בו וכלו בו י"ג שנה שלימות הרי מקצת כניסת היום זה נחשב כיום שלם והרי הוא בן י"ג ויום א'צט וא"צ י"ג שנה מעת לעת ואם צריך לבדוק אם הביא ב' שערות יתבאר בסימן נ"הק:


פב) שו"ע ס"י.

פג) ב"י. מ"א ס"ק יב.

פד) עי' תהלה לדוד סי' נד סק"א.

פה) רמ"א שם.

פו) היינו למנהג שאין אומרים קדיש קודם ברכו בערבית, כדלקמן סי' נד ס"ד. וראה פרי חדש רס"י סט.

פז) משנה מגילה כד, א. תשו' רמ"ע סי' פז. אלי' זוטא סי' סט ס"ק א. ועי' לקמן סי' סט ס"א-ב.

פח) עי' תוס' מגילה כד, א ד"ה אבל כו'.

פט) כדלקמן סי' רפב ס"ה וש"נ. ועי' שו"ת צ"צ חאו"ח סי' לה ס"ז. חי' צ"צ עז, א-ב.

צ) כדלקמן סי' קכד סי"א וש"נ.

צא) ראה לקמן סי' נה סוף ס"א.

צב) משנה ר"ה כט, א. וראה לבוש ס"י. לקמן סי' קפו ס"ב-ג.

צג) מהרי"ל הלכות תפלה אות ח. רמ"א ס"י. מ"א ס"ק יג.

צד) כדלקמן סי' רסז ס"ב.

צה) מהרי"ל שם. עי' לקמן סי' רסז ס"ג. סי' תעב ס"ב.

צו) ב"ח. מ"א שם. ט"ז ס"ק ו.

צז) נדה מה, ב. לעיל סי' ס ס"ב. סי' לז, ס"ג. לעיל ס"י. לקמן סי' נה, ס"ו וסי"ב. סי' קצט ס"ט.

צח) ב"ח בסוף הסימן ובתשובות סי' קמה. מ"א שם (עי' במשנה רפ"ח דנדרים ס, א דקתני מיום ליום דלא שייך גבי יום ולא קתני מעת לעת משום דלא שייך גבי חדש שנה שבוע כו' וכן משמע בהדיא בפירוש הרמב"ם שם אבל בטור ושו"ע יו"ד סי' רכ ס"ג ס"ז וס"י איתא מעת לעת ומשמע שם דדוקא הוא ע"ש בש"ך סקי"א וסקי"ד וצ"ע). וראה גם תוס' נדה מז, ב ד"ה כולן.

צט) ראה גם לקמן סי' תרטז ס"ח.

ק) סעיף ו.