יט

יט ש"צ קבוע יורד לפני התיבה מעצמו ולא ימתין עד שיאמרו לוקכ לפי שנראה שאינו סומך על דיבור הצבור שמנוהו לכךקכא אבל מי שאינו ש"צ קבוע צריך לסרב מעט קודם שיורד לפני התיבהקכב ולא יסרב יותר מדאי אלא פעם ראשונה מסרב וממאן לגמרי כלומר איני כדאי לכךקכג וכשיאמרו לו פעם שנית מכין עצמו כמו שרוצה לעמוד ובפעם שלישי יעמוד ואם האומר לו שירד הוא אדם גדול אינו מסרב לו כללקכד שאין מסרבין לגדולקכה אלא בדבר שיש בו גסות ושררהקכו כמו שיתבאר בסי' ק"עקכז:


קכ) טור ב"י ושו"ע סט"ו.

קכא) ב"י. לבוש סט"ו.

קכב) ברייתא ברכות לד, א. טור ושו"ע סט"ז.

קכג) רש"י שם ד"ה ולא.

קכד) חידושי הרא"ה שם. שו"ע שם.

קכה) בבא מציעא פז, א. לבוש סט"ו. מ"א ס"ק יז.

קכו) תוס' פסחים פו, ב ד"ה אין. מ"א שם.

קכז) סי' זה בשוע"ר לא הגיע לידינו. וראה מ"א שם ס"ק י.