ו

ו אם היה ישן מצערים אותו ומעירים אותו עד שיקרא פסוק ראשון והוא ער ממש שיוכל לכוין מכאן ואילך אין מצערין אותו כדי שיקרא והוא ער ממשלח שאע"פ שהוא קורא מתנמנם יצאלט ואע"פ שלכתחלה צריך לכוין בכולה אין מטריחין ומצערים אותו בשביל כך כיון שהוא אנוס בשינה אבל עכ"פ מצערים אותו עד שיקרא כולו בפיומ ולא אונס שינה בלבד אלא הוא הדין אם אנוס אונס אחר שלא יוכל לכוין מואהבת ואילך אין מטריחין עליו לכוין כיון שהוא אנוסמא:


לח) רב נחמן ברכות שם. רש"י שם ד"ה בפסוקא. רמב"ם הל' ק"ש פ"ב ה"ג. שו"ע סעיף ה.

לט) רמב"ם הל' ק"ש פ"ב הי"ב. טור ושו"ע שם.

מ) תלמידי רבינו יונה ברכות שם ד"ה אמר שמע. רא"ש ברכות פ"ב סי' ג.

מא) רבינו מנוח הל' ק"ש פ"ב ה"ג הובא בכסף משנה שם. מ"א ס"ק ח. ולענין שתוי ושיכור עי' לקמן סי' צט ס"א. סי' קפה ס"ה.