פח בעל קרי מותר בקריאת שמע ובו ב' סעיפים:

א

א כל הטמאים אפילו טומאה יוצא עליהם מגופן כגון זב וזבה וכיוצא בהן קורין קריאת שמע ומתפלליןא חוץ מבעל קרי שהוציאו עזרא מן כלל הטמאיןב ואסרו בין בדברי תורה בין בקריאת שמע ותפלהג כדי שלא יהיו תלמידי חכמים מצויין אצל נשותיהן כתרנגוליםד ולא פשטה תקנה זו ברוב ישראלה ואח"כ בטלה אותה תקנה לגמריו משום ביטול תורה ומשום ביטול פריה ורביהז והעמידו הדבר על הדין שאף בעל קרי מותר בדברי תורה ובקריאת שמע ובתפלה בלא טבילה ובלא רחיצה בט' קביןח וכן פשט המנהג.

ואף בזמן שנהגו בטבילה לא הצריכוהו אלא לבריא ששמש מטתו אבל חולה שראה קרי לאונסו פטור מכלוםט (וחולה ששמש מטתוי) ובריא לאונסו דיו בט' קבין שישפוך עליו מכלי אחת או אפילו מב' וג'יא אבל מד' כלים אין מצטרפיןיב והוא שיתחיל השני עד שלא פסק הראשון וכן השלישי עד שלא פסק השנייג ותשעה קבין אלו אינן מטהרין אלא כששופכין עליו אבל לא כשטובל בהםיד בין שהם בכלי בין בקרקע עד שיהיה ארבעים סאה (בקרקעטו) ואז מועילים לטבול בהם אפילו לבריא ששמש מטתו אפילו הם שאוביםטז:


א) רי"ף ורא"ש פ"ג דברכות סי' נח ממשנה שם כו, א. רמב"ם הל' ק"ש פ"ד ה"ח. טור ושו"ע. ועי' לקמן סי' תרו סי"א. לקו"ש ח"ז ע' 315.

ב) ב"ק פב, רע"ב. רמב"ם שם. שו"ע.

ג) בדבור. ולענין הרהור (לפני ביטול התקנה) עי' לקמן סי' קפה ס"ג.

ד) גמרא ברכות כב, א. רמב"ם הלכות תפלה פ"ד ה"ד. שו"ע.

ה) רמב"ם הל' ק"ש שם. הל' תפלה פ"ד ה"ה.

ו) רב נחמן בר יצחק ברכות שם. שו"ע. וראה לקמן סי' שכו ס"ז. סי' תריג סי"ט. אג"ק חי"ד ע' תז. חי"ח ע' קנג. ולענין טבילה לתוס' טהרה ראה שם ח"ט ע' רנג וע' רנט. חי"ג ע' תא. ח"כ ע' צג וע' רנב. ועי' חקרי הלכות ח"ו מה, ב.

ז) מ"א ס"ק א. עי' גמרא שם.

ח) טור ושו"ע. ירושלמי יומא פ"ח ה"א.

ט) רבא שם כב, ב.

י) רשב"א בחידושיו לברכות כב, ב. ב"י סד"ה ומ"ש רבינו (ודלא כחידושי הגהות שם). וכ"מ במשנה פ"ג דמקואות מ"ד ובגיטין דף טז ע"א ודו"ק. ועי' העו"ב (ירות"ו) ח, קיא.

יא) משנה מקואות פ"ג מ"ד.

יב) כן הוא בדפוס זיטאמיר תר"ז ואילך (ע"פ המשנה הנ"ל ופיה"מ להרמב"ם שם. וב"י). וראה לקמן סי' תרו סי"א. אבל בדפוס ראשון: "מב' וג' וד' כלים מצטרפין" (ע"פ ט"ז ס"ק א "ואפילו מג' או ד' כלים", אבל בהמשך הט"ז: "אבל מד' ולמעלה אין מצטרפים כלל". וראה פרי מגדים משבצות זהב שם ומחצית השקל על המ"א ס"ק א בסופו ואליה רבה סי' תרו ס"ק יא).

יג) בדפוס ראשון נוסף: "וכן הרביעי אבל יותר מד' אין מצטרפין". וראה הערה הקודמת.

יד) ר' זירא שם (ברכות כב, א). ב"י. ועי' לקמן סי' תר"ו סי"א לענין צירוף ב' או ג' כלים ולענין חציו במקוה וחציו בשפיכה.

טו) רמב"ם הל' מקואות פ"א ה"א כת"ק שם (ברכות כב, ב). מ"א סי' תרו ס"ק ט. וראה ב"י.

טז) משנה פ"ח דמקואות מ"א. ב"י שם. וראה מ"א ס"ק א. וראה גם לקמן סי' קנט סכ"ג. סי' תרו סי"א.