ד

ד קהל שהתפללו בלחש וכולם בקיאים בתפלהל אעפ"כ ירד ש"ץ לפני התיבה ויחזור התפלה בקול רם כדי לקיים תקנת חכמים שכשתקנו חכמים שיחזור ש"ץ התפלהלא לא הצריכו לחפש בכל תפלה אחר כל איש ואיש שבבית הכנסת אם יש שם מי שאינו בקי אם לאו אלא תקנו שיהיה ש"ץ חוזר התפלה לעולם שמא יהיה פעם אחד בבית הכנסת מי שאינו בקי ויוציאנו הש"ץ ידי חובתולב.

וכן כל דבר הניתקן בשביל דבר אחר אין ענינו שלא נעשית התקנה ההיא עד שיהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשבילולג רק ענינו שנעשית התקנה ההיא עכ"פ גזירה שמא יהיה שם אותו הדבר שנתקנה בשבילו (ואפילו אם בטלה הגזירה לגמרי לא בטלה התקנה שנתקנה במנין חכמים עד שימנו מנין אחר להתירה אע"פ שבטל הטעם שבגללו תיקנולד כמו שיתבאר בסי' ת"רלה).

ועוד צריך הש"ץ לחזור התפלהלו כדי לומר קדושה בצבור:


ל) תשובת הרמב"ם (מהדורת בלאו סי' רכא), הביאה ר' דוד אבודרהם הובא בב"י. שו"ע ס"ג. לבוש ס"ט. וראה גם להלן ס"ו.

לא) ראה גם להלן סי"א.

לב) ראה לעיל ס"א וש"נ.

לג) תשובת הרמב"ם שם. לבוש שם. וראה גם לקמן סי' רסח סט"ו. סי' רסט ס"ב.

לד) ביצה ה, א-ב. וראה לקמן סי' תסח ס"ב.

לה) ראה שם סעיף ד.

לו) טור. וראה לבוש סוף ס"ט. ב"ח (ד"ה ומ"ש וגם). וראה לעיל סי' סט ס"ה.