צד צריך לכוין כנגד ארץ ישראל ודין הרוכב או יושב בספינה ובו י' סעיפים:

ב

ב במקומות שנוהגים להתפלל לרוח משאר רוחותטו עכ"פ יצדד פניו לצד ארץ ישראל אם הוא בחוץ לארץ ולירושלים אם הוא בארץ ישראל ולמקדש אם הוא בירושלים ואנו מחזירין פנים למזרח מפני שאנו יושבין במערבו של ארץ ישראל ונמצא פנינו לארץ ישראלטז ולכן קובעים ארון הקודש במזרח ואפילו קבעוהו לצד אחר יתפללו לצד מזרחיז.

ומכל מקום מדינות אלו שהן לצד צפון הרבהיח אע"פ שהן במערבו של ארץ ישראל לא יקבעו מקום הארון וצד התפלה דהיינו כותל מזרחי כנגד אמצעית רוח מזרחית שלהם אלא כנגד מזרחית דרומיתיט (קצתכ כפי ערך נטיית נקודת אמצע מזרח שלהם מכנגד ירושלים ונקודה זו הוא מקום יציאת שמש לעיר זו בתקופת ניסן ותשרי האמיתית והוא מקום פגישת גלגל משוה היום באופק עיר זה שלכן היום והלילה שוים שם בתקופת ניסן ותשרי).

ומקום זה בכל מדינות אלו הוא להלאה מנקודת נוכח הראש של ירושליםכא וצריך לחשוב כמה יהיה כנגד ירושליםכב ברוחב שמגלגל משוה היום עד רובע עגול שמנוכח הראש שלנו עד מקום פגישת האופק שלנו במשוה היוםכג ואם רוחב זה שמעגול זה עד משוה היום כנגד ירושלים הוא יותר מרוחב שממשוה היום עד נוכח הראש של ירושליםכד צריך לצדד קצת לדרום כפי ערך יתרון הזה ואם הוא פחות מזה צריך לצדד לצפון קצת ודבר זה תלוי במרחק המדינה מים המערביכה כלפי המזרח ובהרחקה מטבור הארץכו כלפי צפון יותר ממרחק ירושליםכז וחשבון זה קל להיודעים דרכי החשבון במשולש כדוריכח:


טו) מהר"י אבוהב. ב"י. שו"ע ס"ב. מ"א ס"ק ב.

טז) תוס' ברכות ל, א ד"ה לתלפיות. סמ"ג עשין יט. רא"ש ברכות פ"ד סי' יט. טור ורמ"א סעיף ב. וראה לעיל סי' צ ס"ו ואילך. ולקמן סי' קלא ס"א. וראה סדור ד"ה בתפלת, דהיינו כשהיתה הגולה בצרפת וסמוכות שלה. וראה בהבא לקמן סעיף זה שימת עין (הוספה לס' הרב מלאדי ע' 5 ואילך). יגדי"ת (נ.י.) חו' ו ע' נב שמ"ש "וסמוכות שלה" היינו בספרד ששם מתאימים דברים אלו.

יז) כנסת הגדולה בשם ר"ש חקאן הלוי. מ"א ס"ק ג.

יח) ראה לעיל מהדו"ב סי' ג סוף ס"ו.

יט) לבוש סעיף ג. ט"ז ס"ק ג. מ"א ס"ק ד. וכ"ה בסידור (ד"ה בתפלת).

כ) ובסידור שם: מעט כלפי דרום כו' ב' שלישים מאמצע המזרח. וראה שימת עין שם.

כא) כלומר שצריך לפנות כלפי דרום מאמצע מזרח.

כב) בקו אורך ירושלים.

כג) מדת המעלות שבין קו המשוה ובין קו אמצע מזרח מקום האדם.

כד) מעלות רוחב ירושלים.

כה) האוקינוס האטלנטי.

כו) קו המשוה.

כז) נצח ישראל (הר"י מזאמושץ) ע' נב.

כח) ראה דרכי החשבון בשימת עין שם ע' 6 בשוה"ג. יגדי"ת שם ע' נד. והיינו אשר: משיק (ten) של מעלות שבין קו המשוה לבין קו אמצע מזרח האדם לרוחב ירושלים = [משיק (ten) של מעלות רוחב האדם כפול תשלום בקע (cos) של מעלות האורך שבין האדם לירושלים].